יעקב יחני

יעקב, בן מטילדה ויוסף, נולד ביום י"ב בכסלו תשט"ו (7.12.1954) ביפו. הוא ‏ למד בבית-הספר היסודי "יונה הנביא" ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר ‏ התיכון-עירוני ו', במגמה החברתית, ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. יעקב, ‏ שכונה בפי בני משפחתו - ג'קיטו, גדל בשכונה הנמצאת בקרבת הים ביפו. ‏ הוא אהב לבלות שעות ארוכות על חוף הים, התאמן בשחייה, ופעם בנה עם ‏ אביו סירה, שהרבה להתגאות בה ולחתור בה להנאתו. הוא היה תלמיד ‏ מצטיין ואהב בעיקר את לימודי הטבע. הוא היה האחראי על המעבדה בבית-‏ הספר והקדיש זמן רב לטיפול בה. בזמנו הפנוי השתתף בחוגים למלאכת-יד ‏ ולצילום. הוא השאיר אחריו אוסף גדול של חפצים שגילף בעץ, המעידים על ‏ כישרון רב ועל חריצות כפיים. הוא היה אוהב אדם, רודף שלום, אמת וצדק. ‏ תמיד השתדל להימנע ממריבות ובכל מקום היה טורח להשכין שלום בין ‏ יריבים. הוא כיבד כל אדם ובזכות זאת רכש לעצמו ידידים רבים בבית-הספר ‏ ובצבא.‏ היה שותף לפעילות חברתית ותרבותית ענפה. עם חבריו ללימודים הקים ‏ גרעין של בני נוער, שמטרתו לסייע ליישובי ספר. בתקופת החופשות היה ‏ יוצא עם חבריו לכפר עזה, כדי לסייע לחברי המשק בעבודתם. הוא היה חובב ‏ ספורט נלהב והשתתף בתחרויות כדורסל שנערכו בשכונת מגוריו, כחבר קבוע ‏ של סגל קבוצת הכדורסל של השכונה. בשבתות היה הולך עם חבריו לצפות ‏ במשחקי כדורגל. הוא אהב להאזין למוסיקה ובעיקר אהב שירים עבריים ‏ מתקופת המחתרות ומלחמת העצמאות. כמו כן אהב להאזין למוסיקה קלה ‏ ולפזמונים.‏ יעקב גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום ‏ הטירונות השלים בהצלחה קורס צניחה וזכה לענוד כנפי צנחן. הוא היה גאה ‏ על שהוא משתייך ליחידה המובחרת של הצנחנים. בזכות מעלותיו וטוב-לבו ‏ הפך עד מהרה חביב ואהוד על כל אנשי יחידתו, מפקדים וחברים גם יחד. ‏ בתקופת האימונים המפרכים הצליח יעקב לשמור על קור רוח ושלווה ובכך ‏ השרה ביטחון סביבו והצליח לעודד את חבריו להתמיד במאמץ. ברגעים ‏ קשים, באימונים ובפעולות המבצעיות ידע יעקב לעשות את הדרוש כדי ‏ להעלות את המוראל ביחידה ולסייע לחבריו להתגבר על המכשולים ועל קשיי ‏ האימונים. בשיחות עם חברים ומפקדים הביע את דעותיו על מהות השירות ‏ בחיל הצנחנים ועל החשיבות הרבה הנודעת לתפקידם של הצנחנים. הוא ‏ שאף להקנות לחבריו את אמונתו בצורך לקיים את גאוות היחידה ואחוות ‏ הלוחמים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הוטסה יחידתו לסיני, ויעקב ‏ השתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים. בקרבות אלה, שהיו קשים ‏ ומרים, הצליח יעקב לשמור על קור רוחו והשרה אווירה של ביטחון ואמונה ‏ בכוחם וביכולתם של הצנחנים להתגבר על האויב.‏ ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נערכה ההתקפה על "החווה הסינית". ‏ בקרב הקשה נפגע יעקב ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ‏ בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת ‏ רב-טוראי.‏ חבריו לחיל הצנחנים כתבו דברים על דמותו, שראו אור בעלון קורס מפקדי ‏ הכיתות של הצנחנים‎;‎‏ חבריו ללימודים בבית-הספר התיכון עירוני ו' הוציאו ‏ לאור עלון ובו כלולים דברי מורים וחברים על דמותו, בצד דברים על מורי ‏ בית-הספר ובוגריו שנפלו במערכה.‏ יחני יעקב, יהי זכרו ברוך.‏