יצחק כהן

יצחק (איציק), בן רוחמה ויהודה, נולד בקזבלנקה שבמרוקו, ביום ד' בסיון ‏ תשי"ג (18.5.1953). שלוש שנים למד בבית-ספר יסודי בקזבלנקה, ובשנת 1962 ‏ עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בקרית-מוצקין שליד חיפה, שם סיים יצחק ‏ את לימודיו בבית-הספר היסודי "וייצמן". את לימודיו התיכוניים השלים ‏ בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" בקרית-ביאליק, שם השתלם במגמה של ‏ מסגרות מכנית. איציק, שלפעמים קראו לו גם ז'קי, היה בן מסור להוריו ‏ והרבה לעזור להם. במיוחד אהב את אמו והיה נוהג לספר לה הכל. סיפרה ‏ אחותו: "לא במלים יסופר על אהבתו הגדולה של איציק למשפחתו. תמיד היה ‏ חיוך על פניו, על אף תנאי החיים הקשים שהיינו שרויים בהם, ותמיד עזר ‏ לכולם - אם בעבודת הבית ואם בעזרה בלימודים. גם כשהתגייס לצבא, ‏ הקדיש את חופשותיו הקצרות לעזרה בבית".‏ הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", וברבות הימים הפך אף ‏ למדריך בקן. כמו-כן הרבה לעסוק ספורט, בעיקר בהרמת משקולות ובשחייה, ‏ ונהג להשתתף כל שנה בצליחת הכנרת ובצעדה הארצית. אחותו אומרת ‏ שהוא "אהב טיולים ומסעות יותר מכל, ולא החמיץ גם אחד מהם. היה לו ‏ כושר פיסי מעולה וסקרנות מרובה לראות ולהכיר פינות ארץ חדשות". נוסף ‏ על עיסוקים אלה ניגן איציק בגיטרה, שרכש בכסף שהרוויח, צייר בשעות ‏ הפנאי ועיצב בתבונת כפיים תכשיטים וכלי בית.‏ יצחק גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 והתנדב לנח"ל המוצנח. במסגרת ‏ שירותו השתלם בקורס צניחה ובקורס רגמים. במלחמת יום-הכיפורים ‏ השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת-הגולן, כרגם ביחידת חיל ‏ התותחנים.‏ ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), במהלך הקרב הקשה על תל-א-סאקי, ‏ יצא איציק עם כוח חילוץ לשדה הקרב ושם נפגע ונהרג בהיתקלות במארב ‏ של חיילים סורים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעפולה. השאיר ‏ אחריו אב, אם, חמישה אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-‏ טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: ‏ ‏"יצחק היה חייל מצוין וחבר מסור. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו ‏ לנשק".‏ כהן יצחק, יהי זכרו ברוך.‏