לאון - אריה כץ

לאון, בן קזמירה ואדמונד, נולד ביום ו' בתשרי תשי"ג (25.9.1952) בליגניץ ‏ שבפולין ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ז (1957). בארץ למד בבית-‏ הספר היסודי "רביבים" ואחרי-כן בבית-הספר התיכון בקרית חיים. הוא היה ‏ תלמיד מצטיין, בעיקר במקצועות ריאליים. גם כאשר הקטין מעט את מתח-‏ הלימודים, עדיין הצליח יפה וזכה בציונים טובים. לאון היה מדריך פעיל ‏ בגדנ"ע-אוויר וברבות הימים גם שימש כמדריך בגדנ"ע. הוא היה ספורטאי ‏ מצוין והקדיש שעות רבות משעות הפנאי שלו לספורט. הוא שיחק בעיקר ‏ בכדורגל, בכדורעף ובטניס, אך עסק גם בהרמת משקולות ובשחייה ונהג ‏ לבלות שעות רבות על שפת-הים. כן אהב להאזין למוסיקה מודרנית. לאון ‏ היה חברותי ובעל כושר הסתגלות לכל סביבה, וחבריו כינוהו בשם חיבה ‏ ‏"רצי". אחת מחברותיו כתבה עליו: "למרות לבביותו והשתלבותו בקלות ‏ בחברה, היה רצי אדם סגור מאוד, והקיף עצמו בחומת-מגן עבה וחשף את ‏ תוכו היפה רק למקורביו האמיתיים. התנהגותו השאירה רושם של בחור שקט ‏ וביישן להפליא. כדי לשמור על שלמות קליפתו, נהג לבחון בדקדקנות ‏ וביסודיות את זולתו ותוך כדי מבחן, מלא חן וקסם, חדר את תוכו של בן-‏ שיחו". הוא אהב את החיים, ביקש למצות על רגע וכל הנאה, והיה אהוב על ‏ הנשים, שכן היה יפה-תואר, תמיד, חזק, גבה-קומה ודק-גזרה. תוכניות רבות ‏ היו לו לעתיד והוא התכונן ללמוד בטכניון אחרי שיסיים את שירותו בצה"ל.‏ לאון גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר סיום ‏ הטירונות , השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים ובקורס מש"קי מרגמות. ‏ לבסוף הוצב בבסיס-הדרכה בתפקיד סמל מבצעים והוענקה לו דרגת רב-‏ טוראי. הוא היה חבר מסור וחייל מצוין, אהוד ובעל ידע רב. חברו לנשק כתב ‏ עליו: "הוא השתלב יפה וכאשר חיפשו אדם רציני, כדי להיות אחראי על ‏ החדר החשוב שלנו - נבחר לתפקיד זה אריה". הוא השתתף בפעולות שונות ‏ של יחידתו ובעיקר חזר מלא רשמים מהפשיטה ללבנון בשנת 1972. במלחמת ‏ יום-הכיפורים השתתף לאון בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני.‏ בקרב שהתחולל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) בגזרת המיתלה, לחם ‏ כמפעיל מ.א.ג. בהיתקלות נגד כוח שריון וחי"ר של המצרים. לדברי חברו-‏ לנשק, "ירה לאון כמטורף באויב, שאיים לשטוף אותנו, ונאלצתי להעיר לו כי ‏ כדאי להוריד את הראש". במהלך הקרב נפגע לאון ומת מפצעיו למחרת היום. ‏ הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ‏ ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ מפקדו כתב עליו כי הוא "לחם בגבורה והתנהג למופת".‏ כץ לאון (אריה) , יהי זכרו ברוך.‏