מרדכי-יהודה כץ

מרדכי-יהודה (מוטי), בן שרה ויוסף, מניצולי השואה, נולד ביום כ"ה באדר ‏ תשי"ד (29.3.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם הרמב"ם ‏ ובבית-הספר "מוריה", ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "יבנה" ‏ בחיפה, במגמה הריאלית. מגן-הילדים נכנס מוטי היישר לכיתה ב' והוא אך בן ‏ חמש שנים וחצי. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן, מתמיד ומעמיק, והצטיין ‏ בעיקר במקצועות המתמטיקה והפיסיקה. מזכירת בית-הספר היסודי מעידה ‏ עליו, שהיה "תלמיד טוב וממושמע, שעשה את כל שהטילו עליו באחריות ‏ ובדייקנות. עניו היה, נעים הליכות ועדין-נפש. עיניו הנבונות הקרינו חום ‏ ואהבה לזולת. החיוך לא מש משפתיו וחן רב היה נסוך על פניו. הוא חתר אך ‏ ליושר ולצדק ומוכן היה תמיד לעזור לחבריו". מנהל בית-הספר התיכון כתב: ‏ ‏"הוא היה תלמיד מצטיין, חריף ותפיסתו מהירה. הוא היה אהוב ומקובל על ‏ מוריו ועל חבריו, בשל מזגו הנעים ונכונותו להתנדב לכל משימה". הוא הרבה ‏ להתנדב לפעולות ציבוריות, כגון: ביקורי חולים בבתי-חולים.‏ מוטי נמנה עם חברי תנועת הצופים וברבות הימים היה מדריך. הוא היה חובב ‏ ספורט ונלהב מאוד למשחק הכדורגל ולג'ודו‎;‎‏ כמו כן נמנה עם חניכי הגדנ"ע ‏ והצטיין בקליעה למטרה. הוא אהב לקרוא ספרי שירה. מחשבתו הייתה ‏ מחשבה עצמאית, הוא הרבה להרהר, להתעמק, להתפלפל ולהתווכח, לא ‏ קיבל את המתרחש סביבו כמובן מאליו, ואהב להתבונן בעובדות ולחקור את ‏ טיבן. כך רצה להבין את פשר אמונתו הדתית, ושקד לבקש את האמת, את ‏ הדין ואת טעם המנהג. מוטי היה אופטימי ועליז, חייכן והרבה להתבדח ‏ ולהתלוצץ. הוא אהב את החיים, כמו כן היה גא על היותו חי, ורצה למצות כל ‏ רגע מהם ולא הוציא אפילו שעה לבטלה. הוא אהב את היפה ואת השמחה, ‏ אהב ללבוש בגדים נאים, אהב לרקוד, לשמוח ולשיר. הוא היה חברותי וקל ‏ להתרועע, היה ידיד נאמן, איש ברית ובעל סוד. נוח לבריות היה וקשה לכעוס, ‏ אדיב ומנומס, עדין נפש ונעים הליכות. הוא אהב את משפחתו והיה בן נאמן ‏ ומסור להוריו.‏ מרדכי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והתנדב לחיל-הצנחנים. תחילה ‏ ביקש לשרת בחיל-האוויר, אך נתגלה שהוא עיוור-צבעים ולא יוכל להיות ‏ טייס. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים חי"ר. בקורס היה ‏ חניך מצטיין והוענק לו ציון גבוה (95). הוא השתלם גם בקורס לקציני חי"ר ‏ וגם בו היה חניך מצטיין. בשלהי שנת 1972 נמנה עם הכוחות שפשטו בלבנון. ‏ הוא היה קצין אחראי ומסור לתפקידו, והרבה לדאוג לחייליו. מפקדיו העניקו ‏ לו את "אות השירות המבצעי". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם ‏ יחידתו לחזית בסיני.‏ ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) ממערב לתעלת סואץ, בגזרה שלופה, ‏ אל מול "החווה הסינית", התפוצץ צינור-מטען (בונגלור) ומרדכי נפגע ונהרג ‏ במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו רב, ‏ אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.‏ הוריו וחבריו הנציחו את זכרו בחוברת וכן מתקיימים שעורי משניות לעילוי ‏ נשמתו.‏ כץ מרדכי-יהודה, יהי זכרו ברוך.‏