יעקב אזולאי

תאריך לידה:
01 ביוני 1948
תאריך נפילה:
18 באוקטובר 1973
דרגה:
סמ"ר
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
חטיבה 226 - מפקדת החטיבה
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
יעקב, בן פרחה ויוסף, נולד בשנת תש"ח (1948) באואזן שבמרוקו ועלה ארצה ‏ עם משפחתו בשנת תשט"ו (1955). משפחתו השתקעה בנוה-עובד, פוריה, ‏ והוא למד בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי, "פוריה". אחרי כן למד בבית-‏ הספר התיכון החקלאי שבכפר הנוער הדתי כפר-חסידים. יעקב גדל וחונך ‏ ברוח המסורת היהודית וכיבד את ערכי הדת היהודית שספג בביתו. הוא היה ‏ צעיר טוב-לב, נעים-הליכות ונוח לבריות, שרכש לעצמו ידידים רבים בזכות ‏ כנותו, גישתו הישירה והלבבית והאווירה הטובה שהשרה בחברתו. כתלמיד ‏ היה פעיל בחיי החברה בבית-הספר והשתתף בפעילות תרבותית ענפה. הוא ‏ היה חניך ומדריך בתנועת הנוער העובד והלומד והוכשר בקורס מפקדי כיתות ‏ במסגרת הגדנ"ע. כמו כן הרבה לעסוק בספורט והצטיין העיקר בכדורגל ‏ ובאתלטיקה-קלה. התכונה שייחדה אותו היתה אהבת-האדם והנכונות ‏ המלאה לעזור לזולת. חברים וידידים באו לשאול בעצתו, שטחו בפניו את ‏ בעיותיהם והוא האזין להם באורך-רוח ועשה כמיטב יכלתו כדי לסייע להם.‏ יעקב גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 והתנדב לחיל הצנחנים. מודרך על-ידי ‏ אהבת המולדת, שהייתה טבועה בו, ראה זכות גדולה בכך שחבש את הכומתה ‏ האדומה והתגאה בהשתייכותו ליחידה נבחרת בצה"ל. לאחר הטירונות, סיים ‏ בהצלחה קורס צניחה וזכה לענוד כנפי צנחן. כמו כן סיים קורס מפקדי-כיתות ‏ וקורס מש"קי חבלה. עם חבריו ליחידה הזתתף בקרבות מלחמת ההתשה ‏ ובמרדפים אחר מחבלים בבקעת הידרן. הוא היה אהוד על מפקדיו ואהוב על ‏ חבריו ליחידה, בזכות נכונותו לסייע לכל חבר ובזכות היותו ראשון ‏ המתנדבים לעל משימה קרבית או פעולה מבצעית.‏ בתחילת אוגוסט 1971 שוחרר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של ‏ חיל הצנחנים. לאחר השחרור, החליט להקדיש את זמנו לשיקום עבריינים ‏ צעירים והחל לעבוד כמדריך במוסד לחינוך ולשיקום עבריינים צעירים - ‏ ‏"מכורה". יעקב התגלה במדריך ששילב כושר מנהיגות, יכולת ארגון ויוזמה, ‏ בגישה אנושית וחמה לחניכיו הצעירים. הוא השקיע מאמצים רבים כדי לסייע ‏ לנערים שהתדרדרו לעולם הפשע, להחלץ ממנו ולשוב לחברת בני גילם. הוא ‏ היה מדריך נמרץ, שופע רעיונות חדשים ומקוריים לפעילות ולשיטות חינוך. ‏ הוא התחבב על חבריו לעבודה ועל חניכיו הצעירים, שרחשו לו אמון ובטחו ‏ ביכולתו וברצונו הכן, לסייע להם לשוב למוטב. יעקב לא זנח את שאיפתו ‏ להרחיב את השכלתו ועל-כן המשיך ללמוד כדי לעמוד בבחינות הבגרות. ‏ השנת 1973 החל ללמוד בסמינר למורים שבכפר-חסידים. כשפרצה מלחמת ‏ יום-הכיפורים היה הגדוד שלו ברמת-הגולן והשתתף בקרבות הבלימה נגד ‏ הסורים. אחרי-כן הועבר הגדוד לסיני והשתתף בקרבות הבקעה בסיני ‏ ובצליחת תעלת סואץ. ‏ ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), בקרב שהתחולל באזור דואר-סואר ‏ שממערב לתעלת סואץ, נפגע יעקב בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי ‏ אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. נפילתו בקרב נטלה אותו ‏ מעם הנערים, שהיו זקוקים לעזרתו, וקטעה את מהלך חייו עוד לפני שהצליח ‏ להגשים את המטרות שהציב לעצמו.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אנו, חיילי הגדוד ‏ ומפקדיו, הכרנו את יעקב במשך תקופה קצרה, חצי שנה בלבד. יחד עם זאת, ‏ הוא התגלה כלוחם אמיץ וחייל למופת, ששימש דוגמא לכל חבריו החיילים. ‏ כולנו הערכנו והוקרנו אותו מאוד".‏ הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-כנסת.‏ אזולאי יעקב, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 16הדלק נר