גבריאל איבגי

גבריאל (גבי), בן חנה ואברהם, נולד ביום י"ח באלול תשי"ב (8.9.1952) ברבט ‏ שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1955. הוא למד במגדל העמק ‏ בבית-הספר היסודי על-שם שלום עליכם ובבית-הספר היסודי על-שם גיורא ‏ יוספטל ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי על שם ‏ רוגוזין. גבריאל היה תלמיד חרוץ והקפיד על הכנת שיעוריו, אולם כיוון שדרך ‏ הלימוד לא נראתה בעיניו, עזה את בית-הספר וסיימם את לימודיו בקיבוץ ‏ משגב-עם. הוא נמנה עם חברי תנועת הנוער העובד והלומד, והיה חובב ‏ ספורט והצטיין בהאבקות ג'ודו. בזמנו הפנוי הרבה לקרוא בספרי ‏ פסיכולוגיה. הוא התעניין בהרבה תחומים והתעמק בהם, ולא קיבל דבר ‏ כמובן מאליו. תמיד נהג להתווכח בלהט ולא הרפה מבן שיחו עד ששכנע ‏ אותו בטענותיו. הוא רחק מן החומריות וחיפש דרך להצטרף לאחד מגרעיני ‏ ההתיישבות ולהקים עם חבריו יישוב חקלאי מראשיתו, אך בשל הגיוס ‏ לצבא, שעמד בשער, לא נתאפשר לו הדבר. גבריאל היה איש חברה ואוהב-‏ אדם, ותרן וסלחן, מתרחק מריב וממדון ושוקד על השכנת שלום בין ידידיו. ‏ אדיב היה ומנומס, עדין נפש ונעים הליכות, גלוי-לב, ישר-דרך, איש-אמת ‏ ובעל מצפון. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב.‏ גבריאל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר ‏ סיום הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים. הוא השתתף בפשיטה ‏ אל מעבר לגבול הלבנון ובמרדפים ועשה במעוזים שעל גדות תעלת-סואץ. ‏ הוא היה חיל טוב ומסור לתפקידו, לא התאונן על האימונים הקשים ‏ והמפרכים ומצב רוחו היה מרומם תמיד. מפקדיו העניקו לו את "אות ‏ השירות המבצעי", על השתתפותו בפעילות מבצעית ענפה.‏ לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר עבד עם אחיו בהרכבת מערכות-השקאה, ‏ כדי לחסוך בדרך זו כסף לנסיעה לטיול בחוץ-לארץ. כשבועיים לפני שפרצה ‏ מלחמת יום-הכיפורים נקרא לשירות מילואים והוצב ברצועת עזה. כשפרצה ‏ המלחמה, ביקש להצטרף על יחידתו שמתקופת השירות הסדיר, שלחמה ‏ בחזית ברמת-הגולן. ‏ ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), תוך כדי פעולה ליד צומת ווסט, נהרג ‏ כאשר התהפך הזחל"ם שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגדל ‏ העמק. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה ‏ לדרגת סמל.‏ איבגי גבריאל, יהי זכרו ברוך.‏