יחיאל איידנברג

יחיאל, בן יוכבד ושלמה, נולד ביום ו' בסיון תש"ט (3.5.1949) בתל-אביב. ‏ הוריו, מיצולי שואת אירופה, עלו לישראל בשנת 1948 והתיישבו ביפו. אחרי ‏ כן, כשהיה יחיאל בן 7, עברה המשפחה להתגורר בצפון תל-אביב. הוא למד ‏ בבית-הספר היסודי "אהבת ציון" ואחר-כך המשיך ולמד בבית- הספר התיכון-‏ עירוני ד' בתל-אביב, במגמה לאלקטרוניקה. אחרי שתי שנות לימודים עבר ‏ לבית-הספר התיכון "שלווה", שם סיים את לימודיו ועמד בהצלחה בבחינות ‏ הבגרות. יחיאל היה תלמיד מצטיין, בעיקר במקצועות הריאליים - מתמטיקה ‏ ופיסיקה. בתחומים אלה לא נתקל בקשיים, היה בין התלמידים הטובים ‏ בכיתתו והרבה לעזור לחבריו בפתרון הבעיות שהתקשו בהן. אולם, על פני ‏ המתמטיקה והפיסיקה, ביכר את האלקטרוניקה, תחום בו ראה את עתידו. ‏ כשהיה נער עסק בפירוק והרכבה של מכשירי חשמל. ‏ יחיאל היה ספורטאי מצטיין ונמנה עם נבחרת בית-ספר "שלווה". הוא נודע ‏ באהבתו לארץ ולנופיה, הרבה לטייל ולסייר בה והיה מנציח את המראות ‏ שראה במצלמתו. הוא הרבה בפעילות חברתית, והיה חבר בשבט "החורש" ‏ של תנועת הצופים והיה בין הסטודנטים הפעילים באוניברסיטת "בן-גוריון". ‏ יחיאל היה נער עליז ובעל חוש הומור נפלא. בכיתתו הרבה לעולל תעלולים ‏ ומעשי-קונדס להנאת חבריו, אך תמיד הקפיד שלא לעבור את גבול המותר. ‏ כבן מסור להוריו, היה מודע לקשייה של המשפחה והיה מקדיש את חופשותיו ‏ לעבודה, כדי לסייע בפרנסת הבית ולהקל את מצבה של משפחתו.‏ יחיאל גויס לצה"ל ביולי 1968 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות ‏ נשלח לקורס חובשים-קרביים ואחרי-כן סיים בהצלחה קורס מפקדי-כיתות. ‏ בתקופת שירותו בחיל הצנחנים השתתף בפעולות רבות, בעיקר במבצעים נגד ‏ מחבלים. באחת הפעולות האלה נפגע, אך תמיד הצניע את מעשיו ומיעט ‏ לספר פרטים על שירותו הצבאי. רק מקצת החוויות הקשות שעבר הגיעו ‏ לידיעת בני-משפחתו וחבריו, וגם אלה לא נודעו להם מפיו, אלא מפי חבריו ‏ ליחידה.‏ ביולי 1971 שוחרר יחיאל מהשירות הסדיר והוצב כחובש קרבי, ביחידת ‏ מילואים של חיל הצנחנים. לאחר השחרור, למד הנדסת חשמל באוניברסיטת ‏ ‏"בן גוריון", בבאר-שבע והספיק להשלים שתי שנות לימודים עד לנפילתו. ‏ בשנותיו הראשונות באוניברסיטה, בנה מערכות סטראופוניות מורכבות, ‏ ומנמה עם נבחרת האוניברסיטה בכדורסל. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה ‏ יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה בסיני ונמנתה עם היחידות שהקימו את ‏ ראש-הגשר בעת צליחת תעלת סואץ. ‏ ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), יצא עם פלוגת הצנחנים שהוטל עליה ‏ לכבוש את תחנת-הרכבת בסרפאום, שממערב לתעלת סואץ. יחיאל, שהיה ‏ החובש הפלוגתי, נמצא בזחל"ם של מפקד הפלוגה, שנע בראש הכוח. הזחל"ם ‏ ספג פגיעה ישירה ויחיאל נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ‏ בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ הוריו הקימו לזכרו קרן, המעניקה מלגות לתלמידים המצטיינים בלימודיהם.‏ איידנברג יחיאל, יהי זכרו ברוך.‏