דניאל שפילברג

בן עדינה ודוד, נולד ביום כ"ה בתמוז תשי"ב (18.7.1952) בירושלים. משפחתו ‏ התגוררה בתל-אביב ודניאל למד שם בבית-הספר היסודי "יבנה". רעשה ‏ והלמותה של העיר לא מצאו כן בעיניו והוא החליט להמשיך ללמוד בבית-‏ הספר התיכון-חקלאי בפרדס-חנה, ואמנם נתברר שזו היתה החלטה נבונה ‏ ביותר. בית-ספר זה היה המקום שבו טופחה אישיותו של דני בגיל הנעורים, ‏ שם נטעו בו אהבת האדם, אהבה לטבע, לחקלאות ולבעלי חיים. אהבתו ‏ לבעלי חיים היתה לשם דבר, וסיפר על כך חברו לספסל הלימודים גדעון: "דני ‏ ובעלי חיים היו דברים שתמיד הלכו יחד.הוא היה אחראי על פינת החי ‏ ובחשיבות ממדרגה ראשונה טיפל בחיות". דני היה פעיל במסגרת הגדנ"ע ‏ וחבר בתנועת ה"צופים". עם חבריו הצטרף לגרעין נח"ל "לגונן", שהיה אמור ‏ להשלים את קיבוץ גונן.‏ דניאל גויס לצה"ל בסוף נובמבר 1971 והתנדב לנח"ל. לאחר הטירונות יצא ‏ הגרעין שלו לשל"ת בקיבוץ גונן. דני נבחר להיות מזכיר הגרעין והיה פעיל ‏ ומפעיל מלא מרץ, יזמה ותושייה. הוא רצה "לשנות ולהזיז דברים". נוסף ‏ לעבודתו החקלאית ולזמן שהשקיע כמזכיר הגרעין, תרם לחיי התרבות של ‏ הגרעין. סיפר חברו גדעון שהצטרף אף הוא לגרעין: "אחד הדברים הלא ‏ רגילים אצלו היתה השאיפה המתמדת לפעול לטובת הכלל, למשל להיות ‏ התקליטן ולהשגיח על התקליטים (שבהם התמצא מצוין) גם על חשבון ‏ הריקודים שהפסיד, ודני אהב לרקוד ורקד טוב". כן אהב לשחק בכדורגל והיה ‏ שוער ובלם לגמרי לא רע. דניאל לא שכח את צור מחצבתו - ירושלים, והיה ‏ אוהד "שרוף" של "בית"ר" ירושלים. בתקופות תעסוקה של הגרעין עבר דני ‏ קורס צניחה, קורס מפעילי מקלע וקורס פלסים ןתפקידו הצבאי נקבע - פלס ‏ ואיש חבלה. עקב ליקוי ברגלו הועבר לפלוגה מקצועית של בלתי -לוחמים, ‏ ויצא אחרי-כן להיאחזות הנח"ל במצפה-שלם. שם, בסביבה המדברית שורצת ‏ הנחשים, גילה וטיפח אהבה מיוחדת לזוחלים אלה וכיסיו וחדרו הפכו מקום ‏ משכן ליצורים אלה. בתקופה זו עזב דני את גרעין "לגונן" והצטרף לגרעין ‏ ‏"אולי", שהיה אמור להצטרף לקיבוץ בית העמק. משעברו אנשי הגרעין לכפר-‏ רופין להמשך הכשרתם החקלאית התחבב דניאל במהרה גם על חבריו ‏ החדשים והחל ממלא תפקידים מרכזיים בגרעין. הוא השקיע את כל אונו ‏ ומרצו בעבודת האדמה וזכה להישגים ולהערכה. הגרעין המשיך לצאת ‏ לתקופות תעסוקה ודניאל הצליח לאחר מאמצים רבים להעלות את הפרופיל ‏ שלו ולצאת עם חבריו לפעילות מבצעית, שבזכותה הוענק לו "אות השירות ‏ המבצעי".דני היה קלע מצויין, חייל טוב, אהוב על חבריו ועל מפקדיו. סיפר ‏ המ"פ שלו, כנען: "מתחילת המחזור זכור לי דני כבחור חזק ומרשים... ‏ במסעות ובתרגילי אש התבלט דני ביכולתו למלא במסירות את המשימות ‏ שהוטלו עליו. תמיד היה מוכן לעזור ולהושיט יד חברית לכל מי שנזקק לכך". ‏ ימים מספר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים עלתה פלוגת נח"ל מוצנח לאייש ‏ את מוצבי הגזרה הדרומית של רמת הגולן ובין אנשיה היה גם דני. לאחר ימים ‏ של שגרה מבצעית הגיעה ההוראה על הכוננות הגבוהה. על החיילים נאסר ‏ לחלוץ את נעליהם, כלי הנשק, הציוד והתחמושת נבדקו בקפדנות, והכל צפו ‏ לקראת הבאות. במוצאי יום הכיפורים ישב דני בבונקר באל-על. בקשר ‏ נשמעה בקשת עזרה מכוח נצור במוצב תל-אל-סאקי. דני, כדרכו, התנדב ‏ לצאת לסייע לחבריו. נתנה הוראה לפרוץ לתל הנצור לחלץ את הנצורים ‏ ולחזור. שלושה נגמ"שים יצאו לדרך הקשה והמסוכנת. בדרכו נתקל הכוח ‏ ביחידה סורית ובקרב שניטש ביום י"א בתשרי תשל"ד ( 7.10.1973) ליד תל-‏ אל-סאקי נפגע דניאל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי ‏ בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-‏ טוראי. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "בנכם נמנה עם אותם ‏ מעטים שעמדו מול התקפות האויב ביום-הכיפורים ובלמו התקדמותו ללבה ‏ של ארצנו... הכרנו את דניאל גם טרם-קרב כאדם, כחייל, כחבר, ... משלנו ‏ היה ויקר לנו". ‏ משפחתו וחבריו הוציאו לאור לזכרו חוברת על חייו ומעשיו, לחימתו ‏ ונפילתו. דף לזכרו כלול בחוברת "על עלים", עלון לזכר תלמידי המוסד ‏ החקלאי פרדס-חנה.‏ שפילברג דניאל, יהי זכרו ברוך.‏