מיכאל גולן (אוגולניק)

מיכאל, בן אהובה ויוסף, נולד ביום א' בניסן תש"ו (2.4.1946), ברחובות. אחרי ‏ שעברה משפחתו לתל-אביב למד בבית-הספר היסודי "הכרמל" ובבית-הספר ‏ היסודי בן-יהודה". הוא התחיל ללמוד בבית-הספר התיכון העירוני א' וסיים ‏ את לימודיו בבית-הספר התיכון "גאולה". מיכאל היה תלמיד שקדן ובעל כושר ‏ התמדה. הייתה לו דרך חשיבה בהירה ויסודית, אהב לרדת לשורשם של ‏ דברים ובכל תחום העמיק לחקור מתוך סירוב לקבל דברים כמובנים ‏ מאליהם. הוא היה בעל כוח רצון, ידע להציב לעצמו אתגרים ואחרי-כן ‏ להשקיע מאמצים מרובים כדי לעמוד בהם בהצלחה. כך, למשל, כדי לבחון ‏ את יכולתו וכושרו הגופני, יצא למסע מים לים. הוא היה חבר בתנועת ‏ הצופים והדריך בשבט "דיזנגוף". במסגרת התנועה הרבה לצאת למסעות ‏ ולסיורים ברחבי הארץ. יחד עם חבריו לתנועת הקים גרעין, שמטרתו הייתה ‏ להשתלב במסגרת הנח"ל.‏ מיכאל גויס לצה"ל סוף יולי 1964 ויחד עם חבריו לגרעין הצטרף לנח"ל. לאחר ‏ סיום הטירונות והשתלמות בקורס קשר, עשה בהכשרה חקלאית בקיבוץ ‏ דגניה א' ואחרי-כן בהיאחזות הנח"ל בבירנית. הוא סיים את שירותו הצבאי ‏ בתקופת של"ת, שעשה בקיבוץ חצרים. במסגרת הנח"ל עבר אימון מתקדם ‏ וקורס מפקדי כיתות, שסיים כחניך מצטיין פלוגתי. כמו-כן סיים בהצלחה ‏ קורס צניחה והוענקו לו כנפי מניחה.‏ בסוף ינואר 1967 שוחרר מיכאל מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של ‏ הנח"ל המוצנח. ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים ובמסגרתה ‏ לחם במלחמת ששת הימים. כיוון שבצעירותו ראה את עתידו במסגרת ‏ ההתיישבות העובדת, נשאר, לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, כחבר בקיבוץ ‏ חצרים, שבו עשה את מרבית שירותו הצבאי. הוא היה מוכן לעבוד קשה ‏ ויומו, שהחל בשעת בוקר מוקדמת, היה מסתיים בשעות הערב המאוחרות. ‏ בעיקר התמסר לטיפול בכלים המכניים, תחום הדורש מיומנות וכישורים ‏ טכניים. מתוך היסוסים והתלבטויות עזב את הקיבוץ, אחרי שתי שנות ‏ חברות. לאחר שעזב את הקיבוץ, למד שנה אחת בפקולטה לחקלאות של ‏ האוניברסיטה העברית, ובזכות הישגיו המעולים זכה למלגה, שאפשרה לו ‏ ללמוד שלוש שנים במכון וייצמן למדע. אחרי-כן למד בפקולטה להנדסה ‏ חקלאית בטכניון וסיים את לימודיו בהצלחה. בתקופת לימודיו למד להכיר ‏ בחשיבות מדעי המחשב. ביסודיות ובשיטתיות האופייניות לו, למד להכיר את ‏ תכונותיו של המחשב ועשה שעות ארוכות בתכנות. בתקופת החופשות ‏ מהלימודים עבד כקצין ביטחון בחברת "אל על", תפקיד שאפשר לו לסייר ‏ בארצות רבות ולהכיר נופים אחרים ואנשים חדשים. הוא הנציח במצלמתו ‏ את המראות שראה והשאיר אחריו אוסף גדול של שקופיות, המתארות את ‏ הנופים שראה. לאחר שסיים את לימודיו והוסמך כמהנדס קרקע ומים, החל ‏ לעבוד כמהנדס-מים במחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. הוא נשא ‏ לאישה את חברתו דליה ויחד עמה הקים בית בגבעתיים וגידל בו את בנו. ‏ במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד ‏ המצרים בסיני. מיכאל היה מראשוני הצנחנים שצלחו את תעלת סואץ ‏ בסירות גומי והקימו את ראש הגשר ממערב לתעלה. ביום כ' בתשרי תשל"ד ‏ ‏(16.10.1973), בעת טיהור בית בכפר מול צומת "צח", נפגע מיכאל ונהרג. הוא ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ‏ ובת - מיכאלה, שנולדה כשישה שבועות אחרי נפילתו, הורים, אח ואחות. ‏ לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מיכאל פעל במסגרת כוח ‏ שמשימתו הייתה פתיחת ציר התקדמות לכוחות השריון בגדה המערבית. תוך ‏ כדי טיהור כפר מכוחות אויב, הסתער בראש חייליו, נפגע בראשו ונהרג ‏ במקום. מיכאל היה מוותיקי הגדוד והצטיין במילוי המשימות השונות ‏ שהוטלו עליו, הן כחייל והן כמפקד. הוא היה צנוע ושקט, אהוד על כל רעיו ‏ ונפילתו הותירה חלל עמוק במחלקתו".‏ גולן (אוגולניק) מיכאל, יהי זכרו ברוך.‏