רפאל וידמן

רפאל (רפי), בן צפורה ואליעזר, נולד ביום כ"ה בסיון תש"ו (23.6.1946) ‏ בירושלים. הוא סיים את לימודיו היסודיים בגימנסיה העברית "רחביה" ‏ בירושלים, המשיך את לימודיו במגמה הריאלית בגימנסיה ועמד בבחינות ‏ בגרות. רפי, (כפי שקראו לו הוריו, בני משפחתו הענפה וידידיו) היה תלמיד ‏ חרוץ, בן מסור ונאמן למשפחתו ונער חברותי. בתקופת הלימודים ‏ בבית-הספר התיכון היה חבר בתנועת הצופים, ונטל חלק בפעולות שונות ‏ במסגרת הגדנ"ע. הוא היה חובב ספורט נלהב והצטיין במשחק הכדורסל. כל ‏ ידידיו אהבוהו וכבדוהו וגם ידעו שבשעת צרה יוכלו לפנות אליו, שכן אוזנו ‏ תמיד קשובה לחבריו והוא נכון לסייע להם כמיטב יכולתו. הוא היה צנוע ‏ ונחבא אל הכלים, ולא נשא נפשו למחמאות ולדברי שבח.‏ רפאל גויס לצה"ל בשלהי יולי 1964 והצטרף לגרעין הנח"ל "לנגב". לאחר ‏ הטירונות השתלם בקורס רגמים ועשה זמן-מה בקיבוץ רביבים, שם עבד ‏ במסגרייה. רפי התקשר מאוד אל הקיבוץ ואל אנשיו, אך כעבור זמן הועבר ‏ להיאחזות "קציעות" ונשלח להשתלמות בקורס צנחנים, במסגרת יחידת נח"ל ‏ מוצנח. בתום הקורס זכה לענוד כנפי-צנחן. ידידיו לשירות בצבא מעידים, ‏ שרפי חייל אחראי ומסור, ושימש להם דוגמא במזגו הטוב ובצייתנותו.‏ בספטמבר 1966 סיים רפי את שירות החובה בצה"ל, שב ירושלימה והחל ‏ לעבוד בעסק משפחתי, שהיה שייך לסבו. שבועיים לפני שפרצה מלחמת ‏ ששת הימים גויס לחטיבתו של מוטה גור. הוא השתתף בקרבות לכיבוש העיר ‏ העתיקה ונמנה עם הכוח שכבש את אוגוסטה ויקטוריה ואת הר-הבית. על ‏ פועלו במערכה זו הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר שלוש שנות ‏ עבודה אצל סבו החליט רפי להתמסר ללימודים אקדמיים באוניברסיטה ‏ העברית בירושלים. הוא בחר בחוג לכלכלה וסיים את לימודיו לתואר "בוגר" ‏ זמן קצר לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים. בתקופה שלמד באוניברסיטה, ‏ נתקבל לקורס תכנות מחשבים, שנערך מטעם משרד החינוך והתרבות. רפי ‏ סיים את הקורס בהצטיינות. הוא עבד במשרד החינוך והתרבות, למד ‏ באוניברסיטה, סייע לאביו ולסבו בניהול עסקיהם, ובמאי 1972 נשא לאישה ‏ את חברתו חנה (לבית גורודיסקי). פעילותו הענפה בחיים האזרחיים הופסקה ‏ כפעם בפעם, כשנקרא לתקופות של שירות מילואים. רפי השתתף במרדפים ‏ בבקעת הירדן ועשה באחדים ממוצבי התעלה בתקופה הקשה ביותר של ‏ מלחמת ההתשה. הוא ראה בנופל רבים מרעיו הטובים, אך היה חדור אמונה ‏ ותקווה לעתיד טוב יותר. רפי אהב מאוד ילדים, וכאשר נולדה בתו, ביום ז' ‏ בניסן תשל"ג (9.4.1973) הייתה זו בשבילו חוויה גדולה. במוצאי יום הכיפורים ‏ תשל"ד נקרא רפי ליחידתו בחיל-הצנחנים, ונשלח לחזית סיני. ביום רביעי, ‏ הושענא רבא, כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) במהלך קרב נפגע הזחל"ם שלו ‏ בפגז. לפי ההוראה לנטוש את הזחל"ם ולתפוס מחסה, קפץ רפי ונפגע מצרור ‏ כדורים תוך כדי ריצה. הוא נהרג בגדה המערבית של תעלת סואץ, דרומית ‏ לאיסמעיליה, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. ‏ השאיר אחריו אישה ובת, אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת ‏ רב-טוראי.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד הגדוד: "רפי היה מוותיקי ‏ היחידה והשתתף בכל המשימות שהוטלו עליה עד ליום נפילתו. הצטיין בכוח ‏ רצונו העז, מזגו הטוב ויחסיו הלבביים עם כל רעיו. היה אהוד על חיילי ‏ מחלקתו, ונפילתו השאירה חלל ריק בקרבם".‏ בני משפחתו של רפאל תרמו לזכרו סידורים לארבעה בתי-כנסת בירושלים.‏ וידמן רפאל, יהי זכרו ברוך.‏