יוסף זרד

יוסף (קלוד), בן שמחה וכמוס, נולד ביום ח' באדר תש"י (25.2.1950) בטוניס. ‏ וכשהיה בן שנתיים, בשנת 1952, עלה עם משפחתו לארץ. ארבע שנים ‏ התגוררה המשפחה במעברת הר-טוב ואחרי-כן הועברה לשיכוני בית-שמש. ‏ את לימודיו היסודיים עשה יוסי בבית-הספר הממלכתי-דתי "אליקים" ‏ בבית-שמש, וכמו כן למד במשך שנתיים בבית-הספר התיכון-דתי "רמת-דב". ‏ סיפר עליו מנהל בית-ספרו: "יוסי היה נער חייכני ונעים סבר. הוא היה מקובל ‏ מאוד על חבריו, בגלל חוש ההומור שלו ועליזותו, שהדביקה את הסביבה. ‏ שמירת השקט הנפשי, החיוך הצנוע והניצוץ השובב שבעיניו, יחד עם זריזותו ‏ ונכונותו לעזור לחבריו ולמוריו, הם שעשוהו חביב על כולנו". סיפר חברו ‏ לכיתה דוד: "יוסף היה אחד מעמודי התווך של הכיתה בכל פעולה ופעולה - ‏ הרוח החיה בין תלמידי בית-הספר. התיתכן תחרות ספורטיבית בלי ‏ פעלתנותו הנמרצת של יוסף? הייתכנו טיולים, הצגות, סיורים, מופעים, ללא ‏ ידיו התורמות של יוסף? במעשי קונדס הייתה לו דרך מיוחדת - לא ‏ השתוללות, לא התפרעות, לא התפרקות! הכל עשה בהומור דק, עוקצני, ‏ מצחיק ומהנה. אכן מיוחד היה יוסף במובן החיובי ביותר של המלה". יוסי ‏ היה ספורטאי נלהב. בשנות נערותו היה חבר בקבוצת הכדורסל "בית"ר" ‏ בית-שמש ושיחק וכדורגל ב"הפועל" בית-שמש. כמן כן היה שחקן חובב של ‏ טניס-שולחן ועסק גם בתחומי ספורט אחרים. מלבד הספורט, הייתה אהבתו ‏ נתונה למוסיקת-פופ, ושולחנו היה עמוס בתקליטים. לאחר שסיים שתי שנות ‏ לימוד בבית-הספר התיכון, נטש יוסי את לימודיו והחל לעבוד במפעל למוצרי ‏ פלסטיק "סלע", כדי לעזור בכלכלת המשפחה. באותה תקופה הלכה וגברה ‏ התעניינותו בכל הקשור לנשק ולצבא. בשנת 1967 אף הצטרף לקורס ‏ קדם-צבאי שערך חיל הים, והכין עצמו לקראת שירותו בצבא.‏ יוסף גויס לצה"ל בראשית פברואר 1968 והוצב לחיל הרגלים. במהלך שירותו ‏ השתלם בקורס חבלנים, בקורס צניחה ובקורס מדריכי-צניחה. סיפר עליו ‏ חברו דוד: "עוד בנערותו היה יוסי בקי ברזי החילות השונים ובסוגי הנשק. ‏ לא התפלאתי לראותו לובש בגאווה את מדי הצנחנים. כמדומני שלא היה ‏ בצה"ל חיל כמו חיל-הצנחנים, שכה הלם את אופיו, את מרצו ואת אומץ לבו ‏ של יוסף".‏ בראשית פברואר 1971 השתחרר יוסף מצה"ל ויצא לחיים האזרחיים. תחילה ‏ עבד כטרקטוריסט בסיני ואחרי-כן למד את מקצוע האינסטלציה ואף עבד בו. ‏ בשעות הפנאי היה מבלה עם ארוסתו עליזה, שתכנן להתחתן בקיץ 1974. ‏ במלחמת יום-הכיפורים השתתף יוסף בקרבות הבלימה והפריצה בחזית סיני. ‏ ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) עמדה יחידתו מוכנה לצלוח את ‏ התעלה. על משטח הצליחה נתכה הפגזה קשה ופגז מרגמה נפל ליד יוסף ‏ והרגו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו ‏ אב, אם, ארוסה ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "היכרנו את יוסי כבחור ‏ שקט, רציני, מחושב, וכחבר טוב לכל רעיו. יוסי מילא את המשימות שהוטלו ‏ עליו בצורה הטובה ביותר".‏ לזכרו של יוסי הוציאה משפחתו לאור חוברת, המתארת את דמותו; בספר ‏ ‏"אבירי הלב" שהוציאה חטיבת הצנחנים לזכר חלליה שנפלו במערכות ישראל ‏ מופיעה תמונתו ותולדות חייו. ‏ זרד יוסף, יהי זכרו ברוך.‏