חנן יהלום (דיאמנט)

חנן, בן שרה וזאב, נולד ביום י"ב בחשוון תש"י (4.11.1949) ביפו, הוא למד ‏ בבית-הספר היסודי על-שם דב הוז ביפו. לאחר שסיים את לימודיו ‏ בבית-הספר למד ללטש יהלומים. חנן נמנה עם חברי תנועת הנוער העובד ‏ והלומד בחולון, והצטרף עם חבריו לתנועה לקיבוץ חוקוק. הוא היה חובב ‏ ספורט נלהב ובעיקר אהב שחייה. שעות רבות בילה על שפת-הים וגם היה ‏ חבר בנבחרת השחייה של "הפועל" בחולון. על הישגיו בתחרויות זכה בפרסים ‏ ובתעודות רבות. חנן היה איש עבודה. הוא רחק מן הבטלה ולא אהב לשבת ‏ בחוסר מעש. תמיד ביקש לעשות כל דבר בשלמות ובדייקנות ושקד אף על ‏ הפרטים הקטנים ביותר. חבריו לעבודה הרבו לשבחו על מרצו ועל אחריותו. ‏ הם אהבוהו מאוד על טוב-לבו, על נכונותו לעזור לזולת, על פשטות הליכותיו, ‏ על צניעותו ועל ענוותנותו. הוא היה ישר דרך ובעל מצפון, גלוי לב, ותרן ‏ וסלחן ומבקש את הפשרה ואת השלום. אופטימי היה בכל מאודו, עליז וחייכן ‏ ובעל חוש הומור מצוין.‏ חנן גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1967, והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח יחד עם ‏ חברי הגרעין שלו. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס חבלה. ‏ אחרי-כן עשה בהיאחזות נח"ל ים.‏ לאחר ששוחרר מן השירות הסדיר הוצב לחיל ההנדסה. הוא היה אחראי ‏ ומסור לתפקידו, ומפקדיו ידעו שאפשר לסמוך עליו, וכי כל משימה שיטילו ‏ עליו ימלא לשביעות רצונם המלאה. בשנת 1971 נשא את חברתו לינדה ‏ לאישה, וכתמיד היה בן מסור להוריו, בעל נאמן לרעייתו ואב אוהב לבנו. ‏ כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן. ‏ ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפל חנן בקרב ליד מזרעת בית ג'אן. ‏ פצצת מרנ"ט (בזוקה) פגעה בו בשעה שעסק בסילוק מוקשים, והוא נהרג ‏ במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחולון. השאיר אחריו ‏ אישה ובן, אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ בני משפחתו הקימו ספרייה לזכרו בבית-הספר "תבור" בחולון.‏ יהלום (דיאמנט) חנן, יהי זכרו ברוך.‏