יוסף חי

תאריך לידה:
23 באפריל 1948
תאריך נפילה:
18 באוקטובר 1973
דרגה:
סרן
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 66 - 546; 7063; 7
מקום קבורה:
פרדס חנה
קורות חיים:
יוסף (יוסי), בן אסתר ואברהם, נולד בערב פסח, י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948) ‏ בקוצ'ין שבהודו, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. הוא למד בבית-הספר ‏ היסודי בכפר-יובל שבגליל העליון ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר ‏ התיכון-החקלאי במקווה ישראל, והתמחה שם בתחום המטעים והמכונות ‏ החקלאיות. יוסף היה תלמיד פעלתן, חבר מועצת התלמידים, נמנה עם חניכי ‏ הגדנ"ע והשתלם בקורס מ"כים. הוא היה חובב ספורט, ונמנה עם נבחרת ‏ בית-הספר החקלאי במשחקי הכדורגל והכדורסל, השתתף בריצות למרחקים ‏ ארוכים ובתחרויות שחייה, וכן בצעדות שונות. הוא אהב לטייל, בעיקר בגליל ‏ העליון.‏ יוסף גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1968 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מ"כים חי"ר, בקורס קציני חי"ר ‏ ובקורס קציני חבלה. הוא מחשב קצין טוב ואחראי הממלא את תפקידו ‏ ביעילות ובמסירות. מפקדיו כתבו עליו בחוות דעתם: "הוא איש שדה יעיל, ‏ בעל יזמה ומרץ בלתי-רגיל, בעל אמביציה חזקה, תושייה וכושר אלתור". אחד ‏ מפקודיו מספר, כי "יוסף בא אל חייליו בתביעות בלתי-מתפשרות לביצוע ‏ מושלם באימונים ובמסעות המפרכים, אך דאגתו להם הייתה רבה והוא ניסה ‏ ככל יכולתו להקל עליהם". על חלקו בפעילות מבצעית הוענק לו "אות ‏ השירות המבצעי". כשנה אחת נמנה עם המשרתים בצבא הקבע.‏ לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר יצא להדריך בני נוער בחוות הנוער ‏ החקלאי בעפולה, ומיד עם בואו שמה קנה לבות תלמידי החווה ועובדיה, ‏ במרצו ובנכונותו לסייע ולעזור לכל. יוסף היה אוהב אדם, כיבד את רגשות ‏ הזולת, התחשב בבריות ולא שמר טינה. חברו מספר עליו ש"הייתה בו ‏ מסירות אין-קץ, וניתן היה לסמוך עליו בכל עניין". הוא היה קר-רוח, רגוע ‏ והתנהגותו שקולה. הוא רחק מן השגרה, לא היה בררן, אהב את הפשטות ‏ והיה שמח בחלקו. יוסף אהב מאוד את בני משפחתו, ועבד הרבה במשק ‏ הוריו, מזריחת החמה ועד שקיעתה, במרץ רב, בחריצות ובהתמדה מרובה. ‏ בשנת 1972 נשא את חברתו מרגלית לאישה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ‏ חש אל יחידתו ונשלח לחזית בסיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), ‏ הוא יום שמחת תורה, נפל יוסף במחנות אבו סולטן. על גילוי אומץ-לב, ‏ תושייה, קור-רוח ודבקות במשימה, צוין לשבח על-ידי הרמטכ"ל. וזה תיאור ‏ המעשה: "במלחמת יום-הכיפורים פיקד סרן יוסף חי ז"ל על נגמ"ש בקרבות ‏ בחזית סיני. ביום 18 באוקטובר 1973 נתקל כוח שלמו במארב מצרי במחנות ‏ אבו-סולטאן. פלוגתו של סרן יוסף חי ז"ל הסתערה על מוצב מצרי, שממנו ‏ נורתה אש ובמהלך ההסתערות נפגעו שני נגמ"שים. סרן יוסף חי ז"ל קפץ ‏ מהנגמ"ש, הסתער על עמדת המקלע במוצב ושיתק את המוצב ברימונים. ‏ לאחר מכן שב אל הנגמ"ש וחיפה במקלע על פינוי פצועים מנגמ"ש בוער. סרן ‏ יוסף חי ז"ל אסף רימונים מהפצועים שפונו, הסתער על עמדה נוספת ושיתק ‏ גם אותה. תוך כדי לחימתו נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה סרן יוסף חי ז"ל ‏ אומץ לב, תושייה, קור-רוח ודבקות במשימה". יוסף הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בפרדס חנה. השאיר אחריו אישה ובן, אם, ארבעה אחים ושתי ‏ אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסף היה בחור אמיץ-לב, ‏ אשר מילא את כל המשימות שהוטלו עליו, תוך גילויי גבורה עילאיים וחירוף ‏ נפש. הוא היה חביב על מפקדיו ועל חבריו לנשק, ונפילתו היא אבידה כבדה ‏ ליחידתנו".‏ חי יוסף, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 29הדלק נר