רפאל כחלון

רפאל, בן ניצה וגבריאל, נולד בשנת תש"י (1950) בטריפולי שבלוב, וכשהיה ‏ ילד קטן עלה עם משפחתו לארץ. הוא למד בבית-הספר היסודי "פרדסיה" ‏ ובבית-הספר היסודי "תחכמוני" - שניהם בנתניה, מקום שם קבעה המשפחה ‏ את מקום מגוריה. בעודו נער נאלץ רפאל, או פלא - כפי שכינוהו מיודעיו, ‏ לוותר על המשך הלימודים כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הוא עסק בעבודות ‏ שונות, לרבות עבודת בניין. את כל אשר הרויח נתן להוריו, ותמיד שמר ‏ לעצמו מעט כסף כדי לקנות מתנות לאמו האהובה. רפאל אהב את העבודה ‏ והצטיין בחריצותו. הוא התגאה גם על מעמדו כמפרנס המשפחה ואהב ‏ להפתיע את אחיו ואת אחיותיו במתנות קטנות, ככל שהייתה ידו משגת. אם ‏ כי לא שפר עליו חלקו כנער, ובשעה שחבריו המשיכו בלימודיהם, החל הוא ‏ בחיי עבודה מפרכים, היה עליז וטוב מזג מטבעו, קיבל הכל באהבה וידע ‏ לראות את הטוב והחיובי בכל עניין. את שעות הפנאי בילה עם חבריו הרבים, ‏ והם היו הולכים לרקוד במסיבות יחדיו. הוא היה איש חברה ולהוט היה ‏ מאוד אחר הבריות.‏ רפאל גויס לצה"ל בראשית פברואר 1968 והוצב לחיל הרגלים. הוא עשה את ‏ תקופת שירותו בצה"ל בנאמנות ובמסירות. במסגרת שירותו השתלם בקורס ‏ צניחה.‏ בראשית פברואר 1971 השתחרר משירות החובה והוצב ביחידת מילואים. ‏ משיצא לחיים האזרחיים, החליט לקבוע את מושבו באילת. שם החל לעבוד ‏ כפועל בנמל, ובשעות הפנאי בדיג תת-מימי. רפאל ידע והכיר את קשיי ‏ החיים, ובבגרות יוצאת דופן לגבי גילו הצעיר, החליט לעשות הכל כדי ‏ להבטיח לעצמו עתיד טוב, אפילו יהיה הדבר כרוך בעבודה מפרכת. הוא שאף ‏ להקים לו בית ולהוליד ילדים רבים, אך לא הספיק להגשים את חלומותיו. ‏ במלחמת יום-הכיפורים היה רפאל רובאי ביחידת חיל הרגלים, שלחמה ברמת ‏ הגולן. בעמדו על משמרתו בליל כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), נפגע ונפל. ‏ הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בנתניה. השאיר אחריו אב, אם, ‏ שלושה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "רפאל ‏ היה חייל מסור וחבר נאמן. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".‏ המשפחה תרמה לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בנתניה. ‏ כחלון רפאל, יהי זכרו ברוך.‏