אריה לביא

אריה (אריק), בן שושנה ומרדכי, נולד ביום י"ז בתשרי תש"ג (28.9.1942) ‏ בקיבוץ שדות ים. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו ובקיבוץ מעין צבי. ‏ אחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון "אורט" בקיבוץ אפיקים. אריק ‏ היה תלמיד שקדן, שקט ומנוע. כבר בצעירותו היה בעל חוש טכני מפותח ‏ ואהב להמציא "פטנטים" למיניהם. הוא היה בולט בדמותו, גבה קומה ורחב ‏ כתפיים, ולימים עטור זקן מרשים. תכונותיו העיקריות היו פשטותו טוב-לבו. ‏ הוא ניחן בשכל ישר ובבינה רבה והיה בעל קסם גלוי לעין וניכר בחביבותו ‏ הרבה. הוא הצטיין גם בדוגמה אישית, תמיד היה מוכן לעזור לזולת ולהטות ‏ אוזן קשבת לכל נזקק, בפנים מאירות ומתוך רצון טוב. אריק היה בן משק ‏ טיפוסי, חקלאי ואיש שדה ברמ"ח אבריו. אהבתו לאדמה מצאה ביטוי בריכוז ‏ ענף גידולי המשק והשדה. תפקיד זה ביצע בכישרון מיוחד וידע לבצע את כל ‏ סוגי העבודה, מן הפשוטה ביותר ועד למסובכת ביותר.‏ אריה גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1961 והוצב לחיל החימוש. תחילה ביקש ‏ להתנדב לחיל-הצנחנים ואחרי-כן רצה לעבור לחיל-הים כצוללן, אך המשיך ‏ ועשה את שירותו בחיל החימוש. לאחר הטירונות השתלם במספר קורסים ‏ ומקצועות: רובאי, מכונאי כלי-רכב ומכונאי רק"ם "סנטוריון". כעבור השתלם ‏ בקורס קצינים בסיסי ולאחריו בקורס השתלמות לקציני חימוש והוצב כקצין ‏ חימוש בחטיבה 35. הוא הוסיף והשתלם בקורס צניחה, בקורס פקחי אוויר ‏ ובקורס נהיגה. לאחר שנסתיימה תקופת שירותו החובה שלו, שירת בצבא ‏ הקבע כחמישה חודשים. מפקדיו העידו עליו שהיה קצין בעל אומץ ויזמה.‏ לאחר השחרור התקבל אריק לטכניון שבחיפה וסיים את לימודיו בפקולטה ‏ להנדסת ניהול וייצור. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לשחרור ‏ ירושלים, ועל זאת הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים" לאחר שסיים את ‏ לימודיו בטכניון, השתלב אריק במפעל ה"צבי" של המשק וקיבל על עצמו ‏ ניהולו של המפעל. חבריו לעבודה מעידים עליו, שהצלחותיו במפעל נבעו לאו ‏ דווקא מהידע המקצועי שרכש, אלא מיכולתו ונכונותו הנפלאה להתמודד עם ‏ כל בעיה, אף המורכבת ביותר, מדבקותו במטרה ומסירותו הרבה. הוא היה ‏ בעל מסור לאשתו ושותף לכל החוויות שעברו על ילדיו. במלחמת ‏ יום-הכיפורים הוטל על חטיבתו של אריק לחדור בין מערכי האויב ולכבוש ‏ ראש-גשר. היה זה שלב חשוב בפעולת כוחותינו ולאריק נועד בו תפקיד ‏ חשוב. בהיותו קצין החימוש של החטיבה, הוטלה עליו האחריות לריכוז כלים ‏ משוריינים ואספקה אחרונה של תחמושת לגייסות. כשהחלה החטיבה ‏ בהקמת ראש-הגשר, איתרו המצרים את המקום והחלו להפגיז את כוחותינו ‏ ללא הפוגה מספר ימים. ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973) נפגע אריק ‏ מפגיעה ישירה בהפגזת קטיושות, שניחתה על חטיבתו ונפל בקרב. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ מעין צבי. השאיר אחריו אישה ‏ ושלושה ילדים, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן. ‏ מפקדיו וחבריו לקרב מעידים עליו, כי היה מפקד נאמן ומסור, שהשרה ‏ אווירה של ביטחון ושלווה בין הלוחמים. אחד ממפקדיו אמר עליו: "נועם ‏ הליכותיו ותמימות דרכו, מבטו הגלוי והמבטיח יושר, השרו אווירה של נועם ‏ בין כולם".‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה, לאלמנתו ולילדיו, כתב מפקדו: "אריק ‏ היה אהוב על כולנו, מפקדיו, ידידיו ופקודיו. ראינו בו את סמל הטוב והיושר, ‏ האחריות ואומץ הלב".‏ קיבוץ מעין צבי הוציא לאור חוברת בשם "עם הבנים", לזכר ארבעת בני ‏ הקיבוץ, שנפלו במערכה, ואריק ביניהם. בחוברת כלולים דברי חברים על ‏ דמותו, זכרונות, מכתבים ותצלומים. ‏ לביא אריה, יהי זכרו ברוך.‏