נסים לופס

נסים, בן חנה ויקב, נולד ביום א' באב תש"ח (6.8.1948) בירושלים. הוא למד ‏ בבית-הספר היסודי "אליאנס" ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון "כרמיה". ‏ לקראת בחינות הבגרות למד והתכונן בכוחות עצמו, ללא עזרה, ועמד בהן ‏ בהצלחה. נסים היה תלמיד מצטיין, לא הסתפק בחומר הנלמד בבית-הספר ‏ והרבה לקרוא ספרי מדע, בעיקר בתחום המכניקה. בהיותו נער התגלה אצלו ‏ כישרון למלאכת כפיים, כשבנה מכשירים אלקטרוניים עדינים ומורכבים ‏ ובעיקר מכשירי רדיו. אחרי שתי שנות לימוד בבית-הספר התיכון החליט כי ‏ יוכל ללמוד לבחינות הבגרות ללא סיוע, ועל כן עזב את בית-הספר התיכון ‏ והמשיך ללמוד בערבים, ואילו בשעות היום יצא לעבוד ועסק בתחומים ‏ הדורשים גם יכולת גופנים וגם ידע והבנה. נסים הרבה לעסוק בספורט, ‏ לפתח את גופו ולחשל את עצמו, כדי שיוכל לעמוד במשימות הדורשות כושר ‏ גופני מעולה. הוא עסק בהתעמלות ולמד את תורת ההיאבקות והג'ודו.‏ נסים גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות סיים קורס מניחה והוסמך לענוד כנפי צנחן. אחרי-כן סיים ‏ בהצלחה קורס מפקדי כיתות וקורס מש"קי מקלעים. בזכות הצטיינותו ‏ כמפקד כיתה נשלח לקורס קצינם ולאחר שסיים אותו בהצטיינות והוענקה ‏ לו דרגת קצינות, שב לשרת ביחידה של חיל-הצנחנים כמפקד מחלקה. הוא ‏ השתתף בקרבות מלחמת ההתשה ובפעולות הצנחנים והוענק לו "אות ‏ השירות המבצעי" כעבור זמן הועלה לדרגת סרן. נסים היה מפקד מעולה, ‏ שביצע בשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו ושימש דוגמה אישית ‏ לפקודיו. הוא היה בעל כושר גופני מעולה, פרי האימונים והחישול בתקופת ‏ נערותו, והצליח לשלב את יכולתו הפיזית עם הבנה ומקוריות של מפקד רב ‏ תושייה.‏ במחצית אוקטובר 1970 שוחרר נסים מהשירות הסדיר והוצב ליחידת ‏ מילואים של חיל-הצנחנים. לאחר השחרור עמד להתחיל בלימודים בפקולטה ‏ למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם בגלל פטירתו של אביו, ‏ שהכתה אותו בהלם, נאלץ לצאת לעבודה ולשאת בעול הדאגה לפרנסת ‏ המשפחה. הוא התקבל לעבודה כקצין ביטחון בחברת "אל על", עבודה שמצא ‏ בה סיפוק רב, משום שיכול היה לשלב את האתגר והעניין שבמקצוע עם ‏ סיורים וטיולים במקומות חדשים ומעניינים. אחרי שנה וחצי של עבודה קשה ‏ ומאומצת יצא יחד עם חברתו לסיור ממושך בארצות-הברית. במשך שלושה ‏ חודשים תרו את היבשת לאורכה ולרוחבה והתוודעו לאורח החיים המיוחד ‏ לתושבי ארצות-הברית. נסים הקדיש את מרבית הזמן ללימוד שיטות העבודה ‏ ודרכי הפעולה של קבלני בניין וחברות בנייה. לאחר שובו ארצה הקים את ‏ חברת הבנייה "בומרנג". ההתחלה הייתה צנועה וחסרת יומרות, אך נסים ‏ התגלה כאדם רב ניסיון ובעל כישורים, הן בתחום הבנייה והן כמנהל עסקים, ‏ וכאדם המעורה בענפי המחסר. החברה החלה להתפתח ולשגשג והעסיקה ‏ עובדים רבים, שנתנו אמון במנהלם ושירתו את החברה בנאמנות ובמסירות. ‏ החברה קבלה לביצוע משימות גדולות ועמדה בכל התחייבויותיה, לשביעות ‏ רצונם של הלקוחות. אחרי שנת עבודה מאומצת, כשהחברה החלה לבסס את ‏ מעמדה, החליט נסים לשוב לספסל הלימודים וללמוד כלכלה, כדי להסתייע ‏ בידע שירכוש לקידום עסקיו. הוא עמד לשאת לאישה את חברתו זה שש ‏ שנים ושאף להקים עמה בית ומשפחה. אולם נפילתו בקרב מנעה את הגשמת ‏ תכניותיו וקטעה את מהלך חייו של אדם צעיר וברוך כשרונות, שעתידו היה ‏ לפניו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף נסים עם יחידתו בקרבות הבלימה ‏ וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), באזור ‏ מחנות אבו-סולטן בגדה המערבית של תעלת סואץ, יצאה הפלוגה שלו לתקוף ‏ מתחם מבוצר של האויב ולחלץ שני טנקים ונגמ"ש שנפגעו והיו נתונים לאש ‏ האויב. תוך כדי תנועה לכיבוש היעד נפגע הנגמ"ש שלו ונסים, בנסותו לחלץ ‏ את עצמו, נפגע מאש נשק קל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח. ‏ לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "נסים ז"ל שרת כקצין ‏ מילואים בחיל הרגלים. הוא היה בוגר קורס קציני חיל הרגלים. נסים הוגדר ‏ כקצין בעל יכולת, ממושמע, הגון, נוח לעבודה ואהוב על הכל."‏ לופס נסים, יהי זכרו ברוך.‏