קורות חיים:
עזרא, בן צביה ואברהם, נולד ביום י"ב בשבט תש"ח (21.1.1948) בבגדד
שבעיראק, ועלה ארצה עם הוריו בשנת תשי"א. בארץ למד בבית-הספר
היסודי "אהרן דוד גורדון" בפתח-תקוה, והמשיך בלימודים על-יסודיים
בבית-הספר התיכון-מקצועי "תורה ומלאכה" בעיר מגוריו. שנתיים למד
בבית-ספר והשתלם במגמה של מסגרות מכנית. זמן מה לפני מועד גיוסו
לצה"ל, נכנס לבית-הספר הטכני של חיל האוויר ושם השלים את הכשרתו
המקצועית בתחום האלקטרוניקה. בן שלוש היה עזרא כשהגיע עם הוריו
ארצה. משפחת מועלם קבעה את מושבה בפתח-תקוה ועזרא התקשר מאוד
לעיר ולנופיה. בבית-הספר היסודי הצטיין כתלמיד חרוץ וכנער אחראי. סיפר
אחיו יחזקאל: "בית-הספר שימש לעזרא מקור לטיפוח תכונות, כעזרה לזולת
ועבודה בצוות". כשסיים שמונה כיתות יסוד, בחר להמשיך את לימודיו
בבית-ספר תיכון שיוכל לרכוש בו לא רק השכלה כללית, אלא גם מקצוע
מעשי. עזרא הוכשר כמסגר מכני, וכשלמד בבית-הספר הטכני של חיל האוויר
רכש ידע מעשי בתחום החשמל. עוד בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער של
"הצופים", והשתתף בפעולות שונות שנערכו מטעמה. "רוח הצופים חדרה
לנפשו, ועזרא ראה בה מנוף להגשמת רעיונותיו החלוציים ולמימוש חובותיו
כלפי הזולת", העיד אחד מחבריו לתנועה. עזרא השתתף במסעות ובטיולים
שנערכו במסגרת התנועה, ולא החמיץ שום מסיבה או חגיגה עם חבריו. חביב
היה על רעיו, ונודע ביניהם כאדם ישר, רודף צדק, שאיננו משיב ריקם פני
ידיד בצרה. חובב ספורט היה עזרא ופעיל בארגון "הפועל" בפתח-תקוה. הוא
נטל חלק בפעולות ספורט שונות, אך אהב במיוחד את משחק הכדורגל.
שעות ארוכות בילה על רחבת הדשא בבעיטות בכדור, וגם חזה במשחקי
כדורגל שנערכו בפתח-תקוה ובמקומות אחרים. ערב גיוסו לצה"ל היה עלם
נאה, בעל עיניים חומות, מלאות חכמת חיים ולבביות.
עזרא גויס לצה"ל במחצית פברואר 1966, ולאחר הטירונות הוצב לחיל
הרגלים. הוא השתלם בקורס מ"כים, והתנדב לחטיבת "גולני". סיפר אחיו:
"עזרא כינה את גולני בשם 'חיל הפאר של צה"ל', והצטרף אליו משום שראה
במעשהו צו השעה. שנת 1966 הייתה שנה קשה לחטיבה, שניצבה מול איומי
הסורים על יישובי הגליל ונסיונותיהם להטות את מי הירדן. עזרא עשה את
המוטל עליו בנאמנות מופתית ומתוך תחושה, שהוא תורם הלכה למעשה
לביטחון המדינה". לא פעם ויתר על חופשות כדי שלא להיעדר מיחידתו
ולהיות מוכן לכל המשימה. עזרא השתלם בקורס מש"קי חבלה ולאחר
שהשלים קורס מ"כים וקורס חבלה קיבל על עצמו את הפיקוד על מוצבים
באזור בית שאן. הוא היה אהוב על מפקדיו ופעם אף המליץ אחד מהם
שיראיינו את עזרא בגלי-צה"ל. בימי מלחמת ששת הימים השתתף בקרבות
נגד הסורים ברמת הגולן. הוא נמנה עם הכוחות שפרצו את הדרך אל הרמה
והיה בין ראשוני הנכנסים בשערי קוניטרה. כמו כן השתתף בקרב על שכם
ועל ג'נין בגדה המערבית. על פעילותו זו הוענק לו "אות מלחמת ששת
הימים". בתוקף תפקידו כחבלן עסק בפירוק מוקשים מתוך בונקרים
ברמת-הגולן. כשהיה יוצא למשימה, סירב לקחת אתו עוזרים כדי שלא לסכן
את חייהם. עדיין זכורים דבריו: "אם חלילה אכשל, ייהרג אחד ולא יותר".
בשנה האחרונה לשירות החובה שלו, הצטרף עזרא ליחידה של "גולני",
שעסקה בפינוי מוקשים וניהלה מרדפים אחר מחבלים בבקעת הירדן. עזרא
השתלם אז בקורס צניחה והוסמך לענוד כנפי צנחן. סיפר אחד מידידיו
לפלוגה: "עזרא השתתף במספר רב של פעולות קרביות ותמיד פעל בשקט,
בצניעות, באומץ ובתושייה. כשהצטרף לפלוגה, קשר מיד קשרי רעות וחברות
עם החיילים הוותיקים. מי שהכיר אותו ידע, שאם קיבל על עצמו משימה
כלשהי - ימלא אותה בחריצות, בדייקנות ובזריזות. החיוך ריחף על שפתיו,
ריחף עליהן תמיד".
בפברואר 1969 השתחרר עזרא מהשירות הסדיר ושב אל עיר נעוריו,
פתח-תקוה. את צעדיו הראשונים בעבודה מקצועית אזרחית עשה בחברת
"תדיראן". תוך זמן קצר הגיע למעמד של טכנאי בכיר ונודע כ"ילד הטיפוחים"
של המחלקה להתקנת מרכזיות פרטיות. מספר אחד מידידיו לעבודה: "עזרא
רכש עמדה מבוססת בצוות, כבעל מקצוע וכעובד עצמאי. הוא היה מסור
ונאמן ומעל לכל, שקט ומנומס. הוא ביצע את המוטל עליו ואפילו על חשבון
זמנו הפרטי". הוא השלים את לימודיו באלקטרוניקה וקיבל תעודה מצוינת,
שסייעה לו להתבסס בעבודה ב"תדיראן". בסתיו 1972 נשא לאישה את
חברתו מנעוריו, עמליה, והשניים הקימו את ביתם בפתח-תקוה. כשפרצה
מלחמת יום-הכיפורים התקשר עזרא מיד עם חבריו ליחידה. הוא לא המתין
לצו-קריאה, נפרד מאשתו ההרה ומבני משפחתו ויצא לדרכו. הוא נשלח
לחזית הצפון ולחם כמש"ק חבלה בקרבות הבלימה ברמת-הגולן. אור ליום
ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפל עזרא בקרב אכזרי על כיבוש
חאן-ארנבה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בפתח-תקוה.
השאיר אחריו אישה הרה, אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת
סמל-ראשון. הוא לא זכה לראות בהולדת בתו, זוהר, בשלהי יוני 1974.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, רב אלוף משה
דיין: "עזרא ז"ל שירת בחיל הרגלים. הוא היה חייל מצוין וחבר מסור. עזרא
היה אהוד על הכל".
מועלם עזרא, יהי זכרו ברוך.