מיכאל מוקוטוב

תאריך לידה:
30 במרץ 1946
תאריך נפילה:
18 באוקטובר 1973
דרגה:
רס"ל
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 71 - 565; 9264; 9
מקום קבורה:
קרית טבעון
קורות חיים:
מיכאל, בן לאורה ומקס, נולד ביום כ"ז באדר ב' תש"ו (30.3.1946) בקרית ‏ ביאליק שליד חיפה. אחרי-כן עבר עם הוריו לגור בקרית טבעון. את לימודיו ‏ היסודיים סיים בבית-הספר העממי-ממלכתי בקרית טבעון. אחרי-כן סיים את ‏ לימודיו התיכוניים בבית-הספר על-שם חיים גרינברג בקרית-טבעון. מיקי, כפי ‏ שקרא לו בני משפחתו וחבריו, היה תלמיד טוב, בעיקר במקצועות שאהב, ‏ אם כי לא הקדיש זמן רב ללימודים. עוד בהיותו ילד בלטה האינטליגנציה שלו ‏ ואפשר היה לשוחח אתו על כל נושא בצורה מבוגרת. כתלמיד בית-הספר ‏ היסודי היה "מלך הכיתה" - הנער היפה והחזק ביותר, הספורטאי הטוב ביותר ‏ והתלמיד הטוב ביותר. ובכל זאת היה מיקי צנוע ולא התרברב, אלא בלט ‏ בקרב חבריו בזכות תכונותיו ואישיותו. גישתו ללימודים הייתה מבוססת על ‏ ההגיון כבר מגיל צעיר. כשהיה תלמיד בבית-הספר רצה מצד אחד להבין כל ‏ תופעה וחוק בצורתם היסודית, ומצד אחר ניסה למצוא מין חוקיות כללית, ‏ פילוסופית בכל הפרטים שלמד. מיקי היה המבוגר בתלמידים ובעל הגישה ‏ הרצינית ביותר, ותמיד חשב לפני שהביע דעה. יחד עם זאת היה בעל חוש ‏ הומור עליז ואוהב לצחוק. מיקי היה ממייסדי תנועת "הצופים" בטבעון ‏ ומראשוני המדריכים בה. עוד כתלמיד בבית-הספר היסודי בילה במועדון ‏ שעות ארוכות. הוא היה ספורטאי מעולה, והצטיין בעיקר בריצות ארוכות, ‏ אולם את עיקר זמנו הפנוי הקדיש לקריאה. הוא קרא ספרים בנושאים רבים ‏ כגון: שחמט, צילום, בישול, ספרות יפה ושירה, היסטוריה, גיאוגרפיה ‏ ופילוסופיה. מגיל צעיר היה קורא כל ספר שהגיע לידיו, ובהיותו בתיכון היה ‏ חבר בחוג לשירה מודרנית, למרות שלמד לימודים ריאליים. אהבתו הגדולה ‏ הייתה הטיולים בטבע להכרת הארץ. בילדותו סרק את הואדיות ואת הגבעות ‏ בסביבה לאורכם ולרוחבם, סימן צבעונים בשלטים "אל תקטוף!" והגן על ‏ נחשים לא-ארסיים. הוא הרבה לצאת לטיולים, לפעמים עם בני משפחתו, ‏ ותמיד הדריך, צילם, למד וקלט דברים חדשים. אהבתו לטבע התבטאה גם ‏ באהבתו לבעלי חיים. הוא נהג לאסוף בעלי-חיים שונים, לגדלם ולטפל בהם. ‏ היה לו כוח רצון חזק ביותר. למרות מגבלות פיסיות, השקיע מאמצים ‏ בתרגילים והתגבר על מגבלותיו. היה לו רצון עז להיות ראשון ולהוכיח את ‏ צדקתו. חוש הצדק אצלו היה אחד החושים שהנחה אותו בדרכו כל השנים. ‏ עוד כשהיה תלמיד לא הסכים בשום אופן להעתיק מבחן או לשקר בשעת ‏ צרה, כמקובל בין רוב התלמידים. מיקי ידע להבחין בדברים החשובים בחיים, ‏ בדרכו שלו ובסדר העדיפויות המתאים לו. יחד עם זאת ביקש לנסות ידו בכל ‏ דבר - צייר, שר, רקד, טייל, צילם, בישל, אהב מוסיקה, ביקר בתערוכות וקרא ‏ ספרים. בזכות נועם הליכותו, טוב לבו, חכמתו הרבה ורגישותו, נחשב תמיד ‏ חבר אהוב ונאמן. תמיד היה דמות מרכזית בכל חברה, ותרם בארגון שירה ‏ בציבור וביצירת אווירה של שמחה לשמה. מיקי גדל בבית חם ואוהב, וידע ‏ להעריך זאת. לפיכך היה קשור מאוד למשפחתו, בקשר של אהבה וחברות.‏ מיכאל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1964 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים, שירת כמפקד כיתה ביחידת ‏ צנחנים. במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות לכיבוש העיר העתיקה ‏ בירושלים, וכן השתתף בקרב כראמה. יחד עם היותו חייל מעולה, חש סלידה ‏ ממלחמות ומאורח חיים צבאי. הוא היה מסוגל לראות דברים מנקודת מבט ‏ אנושית, אפילו בעיצומו של קרב. בזכות צירוף זה היה מפקד טוב, שידע ‏ לדאוג לחייליו ולקיים יחסי חברות גם במסגרת הצבאית הקשוחה.‏ עם תום שירותו הסדיר שוחרר והוצב ביחידת מילואים, ולפרקים היה נקרא ‏ לתקופות של שירות מילואים פעיל. לאחר השחרור עבר מיקי לירושלים והחל ‏ ללמוד באוניברסיטה העברית. הוא השלים את הלימודים לתואר הראשון ‏ בפיסיקה ובמתמטיקה, כפי שתכנן שנים לפני שהחל ללמוד. אחרי-כן הוסמך ‏ לתואר שני בלימודי הפיסיקה, והחל לעבוד על עבודת הדוקטורט שלו, ‏ שעסקה בתחום מוליכות שטח-הפנים של גבישי תחמוצת האבץ. מיקי אהב ‏ מאוד את ירושלים. טייל לאורכה ולרוחבה וצילם בה עשרות תצלומים. רוב ‏ זמנו עבר עליו בעיסוק מעמיק בנושאי הלימוד שלו, בצילום ובפיתוח ‏ התמונות, בקריאת ספרים ובהאזנה לתקליטים האהובים עליו. כמו כן נהנה ‏ מחיי חברה ענפים. הוא ידע למצוא שפה משותפת עם כל אדם, בזכות ‏ בקיאותו בתחומים רבים. במסגרת הלימודים הצטיין ביכולת ביטוי רבה, והיה ‏ מסוגל לשוחח על נושאי לימודיו ועבודותיו בבהירות ובצורה פשוטה שהיה ‏ בה כדי לרתק גם מי שאינו בקי בדברים. הוא חתר ללא ליאות להשגת ‏ מטרותיו, ובכל אשר עשה, רצה להגיע לבהירות מושלמת ולניתוח מעמיק ‏ ביותר. לא היה עימות אינטלקטואלי או פיסי, שלא יצא ממנו כשידו על ‏ העליונה, ברצינות, ביושר ובכובד ראש. בנוסף ללימודים השגרתיים השתתף ‏ בחוג למחשבת ישראל במסגרת האוניברסיטה. כן עסק בהוראה, תחילה ‏ בבית-ספר תיכון בעיר ואחר-כך במעבדה לפיסיקה באוניברסיטה. במלחמת ‏ יום-הכיפורים השתתף מיקי בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. בקרב ‏ שניטש ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), בצומת "צח" ממערב לתעלה, ‏ נפגע מיקי ונהרג בהסתערות על אבו סולטאן. הוא הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין הצבאי בקרית טבעון. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו ‏ הועלה לדרגת רב-סמל.‏ לזכרו הוציאו הוריו לאור חוברת זיכרון ובה מדברי בני-משפחה, ידידים ‏ ומורים על דמותו של מיכאל; כן נכללה רשימה לזכרו בחוברת, שהוציאה ‏ לאור מחלקתו בצבא לזכר חלליה.‏ מוקוטוב מיכאל, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 11הדלק נר