ישעיהו מנחם

ישעיהו, בן חנה ושלום. נולד ביום ג' בסיוון תשי"ב (27.5.1952) בראשון לציון. ‏ הוא למד בבית-הספר היסודי "בילו" ואחרי-כן למד בבית-הספר התיכון "סיני" ‏ בראשון לציון. שייק'ה, כפי שכונה בפי הקרובים לו, היה תלמיד נבון וחרוץ. ‏ על אף מעמסת הלימודים נהג לסייע להוריו בעבודות שונות בחלקת השדה ‏ ליד ביתם. מגיל צעיר היה נוטע עצים, שותל צמחים, עודר, חופר ומחליף קווי ‏ השקייה. מטבעו היה עליז ואופטימי ומוכן תמיד לעזור לכל. חבריו חיבבוהו ‏ בשל מזגו הנוח וחביבותו. מנעוריו היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא" ונטל ‏ חלק בפעולותיה השונות. הוא אהב לנגן בכלי נגינה שונים ולמד בכוחות ‏ עצמו לנגן בחליל ומפוחית ולפרוט על גיטרה. גם חובב ספורט היה ושיחק ‏ בכדורסל ובכדורגל, וברבות הימים אף שימש כמדריך ספורט. שייק'ה היה ‏ נמוך קומה ומוצק, וחברו הטוב סיפר עליו, כי תמיד חשב כי עליו להשתדל ‏ ‏"להוכיח עצמו" בשל קומתו הנמוכה. היה בעל "ידי זהב" ואהב לתקן ולבנות ‏ כלים וחפצים שונים. חודשים אחדים לפני הגיוס לצה"ל החל לעבוד בחברה ‏ לבניין. תוך זמן קצר קנה לו שם של פועל אחראי ומסור. לידידיו במקום ‏ העבודה החדש נהג לספר כי הוא שואף להתנדב לקומנדו הימי.‏ ישעיהו גויס לצה"ל במחצית מאי 1970. כיון שנבצר ממנו להצטרף לקומנדו ‏ הימי, בחר להתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות נשלח לשרת באחד ‏ מבסיסי חיל-הצנחנים באזור המרכז. אחרי-כן נשלח לקורס מפקדי כיתות ואף ‏ השתלם בקורס צניחה. שייק'ה היה חייל מעולה ומפקד אחראי. מסור היה ‏ ודואג לפקודיו אך יחד עם זאת דרש מהם ביצוע מלא ומדויק של כל ‏ הוראותיו. לחבריו ביחידה סיפר כי הוא שואף להיות מדריך ספורט. תחילה ‏ נדחו בקשותיו הרבות להישלח לקורס זה, אולם ברבות הימים הועילה ‏ התעקשותו והוא סיים בהצלחה קורס למדריכי ספורט. במשך כל תקופת ‏ שירותו בצה"ל השתדל שלא להדאיג את הוריו, הרבה לבקר בבית והקפיד ‏ לטלפן. מעולם לא התלונן על קשיים ונהג לספר בגאווה על הישגיו כמדריך ‏ ספורט.‏ באוגוסט 1973 סיים שייק'ה את שירות חובה בצה"ל והחל לעבוד כסוכן ‏ ב"ויטה". כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הצטרף אל אנשי יחידת מילואים ‏ שלו ולחם אתם בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. ביום י"ט ‏ בתשרי תשל"ד (19.10.1973) נפגע בקרב באזור הק"מ ה- 101 ונהרג. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון לציון. השאיר אחריו הורים, ארבעה ‏ אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רב"ט מנחם ישעיהו - או ‏ כפי שקראנו לו, שייק'ה, נפל כלוחם אמיץ ורב אמונה בקרב נגד חיילים ‏ מצריים בק"מ ה101- שממערב לתעלת סואץ. שייק'ה היה חבר יקר לכולנו. ‏ כמפקד כיתה שאף להימצא עם פקודיו ולדאוג להם בימי רגיעה כבימי קרב. ‏ שכנפגע ונהרג כאב לבנו. חבריו הלוחמים מן הפלוגה, מן הגדוד ומצה"ל כולו, ‏ מבכים את מותו". ‏ מנחם ישעיהו, יהי זכרו ברוך.‏