יהושע נומקין

יהושע, בן פולה ויוסף, מניצולי השואה, נולד ביום י"ח בטבת תשי"ד ‏ ‏(24.12.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר הממלכתי "הרצל" ביהוד, ‏ ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי ביהוד. יהושע - ‏ ‏"שוקי" בפי כל - היה תלמיד חרוץ, עירני ונבון, ואהוב על מוריו ועל חבריו. ‏ הוא היה איש המעשה, התברך בתבונת-כפיים ובכל אשר שלח ידו - הצליח. ‏ לא היה תחום מקצועי-טכני שלא עשה בו חיל, ללא מאמץ רב. הוא הצטיין ‏ במלאכה, בטבע ובחקלאות - מקצועות שניכרו בהם כישוריו בתחום המעשה ‏ והיצירה. הוא ניחן בכושר גופני מעולה, הצטיין בענפי ספורט שונים ואהב ‏ את שיעורי הגדנ"ע. מנעוריו היה פעיל בחברת בית-הספר ובבית-הנוער ביהוד, ‏ ואת מרבית זמנו הפנוי הקדיש לפעילות בחוגים שונים - ובעיקר בתחום ‏ הספורט. הוא היה חובב מוסיקה קלה ופזמונים והרבה לתת קולו בשיר. ‏ יהושע היה גבה קומה, בלוריתו הזהובה סרוקה תמיד, מבטו שליו ונינוח ופניו ‏ מחייכות. הוא היה חברותי ועליז, איש-שיחה נעים, וחבר אהוב לבני גילו ואף ‏ למבוגרים. תמיד היה מוכן לעזור לזולת וזכה בהוקרת חבריו על תשומת-הלב ‏ שהקדיש להם ולבעיותיהם. מטבעו היה עניו וצנוע, והשכיל להקשיב לגדולים ‏ ממנו ולהתחשב בדעתם ובעצותיהם. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו, ולאחר ‏ מות אביו הפך להיות משענת עיקרית לאמו ודאג לכל מחסורה. אחרי שסיים ‏ את לימודיו התיכוניים ולפני שגויס לצבא, הקים בעבודה קבלנית את גדר ‏ בית-הספר שבו למד ועבודה זו גרמה לו סיפוק רב. אחרי-כן התקבל לעבודה ‏ במלון "אויה", בתפקיד תחזוקן. הוא נקלט במהירות בתפקידו, הצטיין ‏ ביעילותו ובמסירותו וזכה בהערכת הממונים עליו, שלא היססו להטיל עליו ‏ משימות אחראיות. יהושע שאף להתנדב לאחת מסיירות הצנחנים, ופני ‏ שגויס לצה"ל הקפיד לטפח את כושרו הגופני על-ידי ריצות ארוכות מדי בוקר ‏ בבוקר.‏ יהושע גויס לצה"ל בראשית פברואר 1972 והתנדב לחיל-הרגלים, בסיירת ‏ צנחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס-צניחה, ואחרי-כן השתלם בקורס ‏ מפקדי-כיתות ונתמנה מפקד-כיתה. הוא אהב את חיי הצבא, היה מרוצה ‏ תמיד מכל תפקיד שהוטל עליו ומעולם לא התאונן על קשיים. על חלקו ‏ בפעילות מבצעית הוענק לו "אות השירות המבצעי". כשפרצה מלחמת ‏ יום-הכיפורים, הוצב יהושע עם יחידתו בחזית סיני. הוא השתתף בקרבות ‏ הבלימה נגד המצרים, בחציית תעלת-סואץ ובקרבות ההבקעה מעברה ‏ המערבי של התעלה. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), שעתיים ומחצה ‏ לפני שנכנסה הפסקת-האש לתוקפה, נפגע בראשו ונהרג מיריית צלף, כשיצא ‏ עם יחידתו לחלץ יחידה אחרת, שנלכדה בעיר סואץ. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם ואח. לאחר ‏ נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "בנכם מילא את תפקידיו ‏ בנאמנות והיה מקובל ואהוד על חבריו".‏ נומקין יהושע, יהי זכרו ברוך.‏