רחמים נפשי

רמי, בן טובה ודניאל, נולד ביום ט"ו באייר תש"ח (25.5.1948) בפרס ועלה ‏ ארצה עם משפחתו בשנת 1959. הוא למד בבית-הספר היסודי בזכרון-יעקב, ‏ המשיך את לימודיו במוסד "משען" בקרית-עמל ובכפר-הנוער בבן-שמן, ‏ ואחר0כך סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" בלוד. רמי ‏ היה תלמיד נבון וחרוץ, והצטיין בלימודים, למרות הקשיים שהתלבט בהם ‏ בלימוד השפה העברית. הוא היה עליז ואוהב-חיים, "הרוח החיה" בכל פגישת ‏ רעים. הוא הרבה לצחוק ולהתלוצץ, רוחו הייתה טובה עליו תמיד, ובנוכחותו ‏ השרה שמחה ועליצות סביבו. הוא נהג לעזור לזולת, ובזכות טוב לבו ‏ ונדיבותו התחבב על הכל, ובמיוחד היה נערץ על ילדים. הוא היה בן נאמן ‏ ומסור להוריו, ולאחר שנפטר אביו טיפל באמו בדאגה ובמסירות. הוא קשר ‏ קשרי אחווה אמיתית עם אחיותיו הנשואות ועם ילדיהן והיה מרבה לבקר ‏ אצלם.‏ רמי גויס לצה"ל במחצית פברואר 1966 והוצב לחל-הרגלים. לאחר הטירונות ‏ ולאחר שהשתלם בקורס-צניחה ובקורס מפקדי-כיתות, התמנה מפקד-כיתה ‏ ביחידת צנחנים. הוא היה חייל טוב וממושמע, והכל העריכו אותו בזכות ‏ חברותו, צייתנותו ומזגו הטוב. מפקדיו ציינו לשבח את אחריותו ואת אומץ ‏ לבו. הוא השתתף בפעולת-סמוע בנובמבר 1966, ובמלחמת ששת הימים ‏ נלחם בקרבות ברצועת-עזה, שבמהלכם ניצל בנס פעמים אחדות. את ‏ חוויותיו מהמלחמה העלה רמי על הכתב ביומן שניהל במהלך הקרבות.‏ אחרי שהשתחרר מהשירות הסדיר חזר למשק של משפחתו במושב גנתון ‏ והחל לעבוד כמפעיל טרקטור. לאחר ששב מהמלחמה ערך אלבום ושם בו את ‏ תמונות חבריו שנפלו ואף רשם דברי הערכה לצדן. הוא אהב במיוחד את ‏ תקופת הקציר וכיבוש החציר, ומצא את פרנסתו בעבודה זו. הוא שאף לבנות ‏ את ביתו במושב להקים משפחה - אך מלחמת יום-הכיפורים שמה לאל ‏ תוכניותיו. כשפרצה המלחמה, גויס רמי מיד ונשלח עם יחידתו לחזית סיני. ‏ הוא השתתף בקרבות-הבלימה נגד המצרים וביום כ"ד בתשרי תשל"ד ‏ ‏(20.10.1973) נפגע ונהרג בהפגזה סמוך למעוז "פוקסטרוט" דרומית ‏ לאיסמעיליה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחדרה. השאיר ‏ אחריו אם, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ נפשי רמי (רחמים), יהי זכרו ברוך.‏