מרדכי-מוטלה סדן

מוטלה (מוטי), בן זהבה וזליג, נולד בט"ו בניסן תש"ו (17.4.1946) בקיבוץ ‏ בית-זרע אשר בעמק הירדן. ילדותו ונעוריו עברו עליו בקיבוץ ובעמק אותו כה ‏ אהב. לאחר סיום לימודיו התיכוניים במוסד החינוכי בקבוצו גויס מוטלה ‏ לצה"ל במחצית אוגוסט 1964. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורסים ‏ שונים, ביניהם: קורס מ"כים חי"ר וקורס צניחה. את שירותו הצבאי עשה ‏ מוטלה בצנחנים מתוך גאוות השתייכות ליחידה.‏ בתום שירותו הסדיר, בסוף 1966, חזר למשק. בתקופה הראשונה שלאחר ‏ השחרור עבד בענף הבננות והתמסר למשחק הכדור-עף. כעבור כחצי שנה ‏ נקרא למלחמת ששת הימים. מוטלה נלחם בקרבות דרבשיה וג'לבינה. עד ‏ היום מתהלך ספור בין הצנחנים על מעללי מוטי בקרבות אלה. בשנת 1969 ‏ הסב מקצועו והיה נהג סמיטריילר. עם זאת מצא זמן להגשים אהבתו הגדולה ‏ ‏- ספורט הכדור-עף כשחקן קבוע בקבוצת "הפועל" בית-זרע, שלימים טיפסה ‏ בסולם הליגות והגיעה לצמרת ענף הכדור-עף בארץ כשמוטלה נמנה עם ‏ שחקניה. לאחר מספר שנות רווקות עליזות נשא את גליה והחל להקים את ‏ משפחתו. בסוף 1970 נולד למוטלה בן - עדי "תכשיט" קרא לבנו בכורו. כעבור ‏ שנה ומחצה נולד בנו שני - אופיר קראו מוטלה על שם המקום ממנו הביא ‏ שלמה המלך אוצרות ועדיים לבנין בית-המקדש. מוטלה הרשים על רואהו ‏ בהופעתו מלאת האון - גבוה וחסון, "הר-אדם". כל כולו המשך ועתיד היה. ‏ במחיצתו לא יכולת שלא להיסחף בשמחת החיים ובאהבת היקום. איש ‏ העבודה שאהב את החיים בכל מאודו ובכל גודלו, כל דבר שחי, בעוצמה חי ‏ אותו, את המשפחה שכה אהב, גאה על הקן החם שהקים, את הארץ על ‏ פינות החמד שבה, את הכדור-עף, את הוויכוחים האין סופיים על נושאים ‏ קרובים ללב. אהב "לעשות חיים", לשמוח ואף להשתולל, את "השטויות" ‏ ולעתים אף להרגיז. רצה לזעוק כביכול את קיומו לטוב ולרע. אך בתוך כל זה ‏ בצבץ תמיד חיוך וטפיחת יד על הכתף, לב טוב שמוכן לעזור ובית פתוח ‏ לידידיו. מי שניסה להתקרב אל מוטלה והצליח בכך גילה את פינותיו ‏ הניסתרות, את הרובד הסמוי, הרומז סוד באישיותו. אדם מלא רוך, רגיש וער ‏ ליפי הטבע, לאנשים, אוהב שירה וספר. ומעל הכל בעל רצון עז להבנה ‏ ולרעות, רעות שהיא מעבר לשיפוט ולביקורת. בהקשר לכך היה אומר ‏ ‏"…חייה ותן לחיות…" מוטלה נשען על הכוח כי הוא היה מעוז ומגן לנפשו ‏ הרגישה. וכך כותבת ידידה: "…היה לך פינות מוטלה, שלא גילית משום מה ‏ ורק מי שעבר את מחסום הכוח והגודל והשתפשף חזק בזויותיך הצליח ‏ להפגש איתן. לא כל אחד ניסה ולא תמיד ולא לכל אחד נתת…". כשפרצה ‏ מלחמת יום-הכיפורים גויס מוטלה ויצא עם יחידתו לרמת הגולן. לאחר ‏ הפריצה אל מעבר לקו הסגול, בלילה שבין ה- 11 ל- 12 בחודש אוקטובר ‏ ‏1973, בעת אבטחת חניון טנקים בצומת "יאיר" אשר בציר "אמריקה" ‏ במובלעת, נורתה פצצת בזוקה לעבר זחל"ם המג"ד והחטיאה. כל החיילים ‏ ירדו מהרכב פרט למקלענים ומוטלה ביניהם… אז נורתה פצצה שניה אשר ‏ פגעה בו ישירות. מוטלה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקבוצו ‏ בית-זרע אשר בעמק-הירדן.‏ סדן מוטלה, יהי זכרו ברוך.‏