דניאל פלד

דני, בנם בכורם של יעל וחיים, נולד ביום ו' בתשרי תש"ד (5.10.1943) ‏ בתל-אביב. שנות ילדותו עברו עליו ללא אירועים מיוחדים. בתקופת ‏ הלימודים בבית-הספר התיכון היה פעיל בגדנ"ע אוויר ובתנועת "השומר ‏ הצעיר". מלבד זאת אהב לצייר ולמד את תולדות הציור. כמו כן התעמק ‏ בזמנו החופשי בתולדות "המדינה שבדרך".‏ יחד עם הגרעין שלו מהתנועה, גרעין "רשף", שאמור היה להשלים את ‏ בית-ניר, התגייס לנח"ל לאחר שעשה תקופת של"ת בעין המפרץ. לאחר ‏ הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס קציני חי"ר, הוצב כמ"מ טירונים ביחידה ‏ של הנח"ל.‏ לאחר שסיים את שירותו הסדיר הוצב לשירות מילואים כמ"מ סיור רגלי ‏ בפלוגת סיור. במלחמת ששת הימים השתתף דני עם יחידתו בקרבות בגדה ‏ המערבית. לאחר שהשתלם בקורס מ"פים מקוצר, הוצב כסמ"פ בפלוגת ‏ הסיור, שקודם שירת בה כמ"מ. בזמן שירותו הסדיר בצבא הכיר דני את חנה, ‏ קצינה בת בית-השיטה, והם החליטו לבנות את ביתם בבית-השיטה, שם גם ‏ נולד בנם רן בשנת 1969. דני עבד במדגה, במכוורת ואף בהוראה בבית-הספר ‏ במקום. כשהשלים את לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטת תל-אביב, עבר ‏ לעבוד ברפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה), שם עסק במחקר בתחום ‏ הלייזרים. בזמן שעבד ברפא"ל המשיך גם ללמוד בטכניון לתואר השני ‏ בפיסיקה, והחל עוסק במחקר שנושאו "מערכת למדידת מעוותים דינמיים ‏ באמצעות תמונה עקיפה של סריג". במלחמת יום-הכיפורים הייתה יחידתו ‏ מוצבת בבקעת הירדן, בחזית שקטה יחסית. בדרך מקרה קלט אחד מחיילי ‏ היחידה במכשיר הקשר את הקריאה הנואשת של חיילים ממוצב ברמה, ‏ שזעקו לעזרה מיידית. לשידור זה הייתה השפעה גורלית על חיי דני. הוא ‏ הרגיש שלא יהיה שלם עם עצמו אם יישאר עם יחידתו בגזרה השקטה, ‏ והחליט להצטרף לצנחנים. חבריו ליחידה חששו לחייו, אך הרגישו שאין לדני ‏ דרך אחרת ואיש לא העז לעצור בעדו. דני נסע לצפון, הפציר בחבריו מיחידת ‏ הצנחנים לצרפו אליהם. לבסוף נעתרו להפצרותיו, וצירפוהו לכלי רכבם ‏ הצפופים כחייל פשוט, למרות שהיה קצין. כזה היה דני - איש רעים ‏ להתרועע, נאמן להוריו ולרעיו. הייתה לו שפה משותפת עם כל אדם, מצעיר ‏ ועד זקן. לנידחים ולמרי-נפש היה בבחינת קרן-אור. כל אחד מחבריו היה ‏ בטוח שהוא החבר הטוב ביותר של דני, וכולם צדקו, מפני שהוא קיבל כל ‏ אדם כמות שהוא. לעולם לא היה איש עליו לטורח. תמיד הייתה לו סבלנות ‏ לכולם. אפיינו את דני הספונטניות, ההומור והתעלולים. לעולם לא ידעת ‏ מתי הוא מתבדח ומתי הוא מדבר ברצינות, תמיד הפתיע את כולם. אך הוא ‏ היה גם רציני ואחראי. בנושאים מסוימים השקיע את כל מרצו והתעניינותו: ‏ האחריות להורים, אהבת ארץ ישראל והטיולים בה, תחום התרבות והחברה ‏ בבית-השיטה. השם דני אמר שמחה וטוב-לב, פעילות והתחדשות, ובתוך ‏ התנועה המתמדת - עמוד איתן של נאמנות עקבית לרעיון ולידידים. דני ‏ פירושו פתיחות ואמונה, היכולת להפוך דברים בלתי מתקבלים על הדעת ‏ למתקבלים על הדעת. רק את עובדת היעדרו הבלתי-מתקבלת-על-הדעת לא ‏ יכול לשנות. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפגע דני ונהרג בעת הפריצה ‏ לצומת "טרטור-לכסיקון" ליד "החווה הסינית", בזמן טיהור ציר "טרטור", ‏ כששימש כבזוקאי בזחל"ם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבית ‏ השיטה. הוא השאיר אחריו אישה ובן, הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו ‏ הועלה לדרגת סרן.‏ קיבוצו בית-השיטה הוציא לאור חוברת בשם "פני חברי", לזכר חבריו שנפלו ‏ במלחמת יום-הכיפורים, ובה גם דברי חברים ובני משפחה על דני; כעבור זמן ‏ הוציא הקיבוץ לאור חוברת לזכרו של דני; רפא"ל הוציאה לאור חוברת ובה ‏ קובץ מאמרים המוקדש לזכרו, ובהם עבודותיו שהכינו חבריו לדפוס, מתוך ‏ הרשימות שערך במו ידיו.‏ פלד דני, יהי זכרו ברוך.‏