פנחס פרישברג

פנחס (פיני), בן מרים ואהרן ז"ל, נולד ביום ו' באדר תש"ב (27.2.1942) בקיבוץ ‏ קרית-ענבים. כילד היה עירני וחביב, בעל עיניים גדולות ונבונות וחיוך בישני. ‏ את לימודיו היסודיים עד כיתה ט' סיים בבית-הספר במשק והיה ידוע כנער ‏ אוהב סדר, שקדן ושקט שלא אהב להתבלט. נוהג היה להאזין בשקט לדעות ‏ של אחריו, וכשהשיב והביע דעתו היו דבריו נשמעים בהערכה רבה. הוא היה ‏ בעל יכולת ניתוח מעמיקה, הייתה לו תחושת הזדהות עמוקה עם האדמה ‏ ואהב ובעודו נער החליטה מזכירות המשק לשלוח אותו להשתלמות בתחום ‏ הפלחה. שנתיים למד בכפר הירוק וסיים ואת לימודיו התיכוניים במדרשת ‏ רופין.‏ פנחס גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1960. אחרי שסיים את האימון הבסיסי ‏ הוצב בסיירת צנחנים, עבר קורס צניחה ואחריו השלים קורס מ"כים ‏ בבית-הספר לצניחה. הוא שירת כמ"כ צנחנים ובאביב 1962 עבר קורס מש"קי ‏ חבלה והוסמך כחבלן.‏ בסוף חודש דצמבר 1963 שוחרר פיני מהשירות הסדיר וחזר למשקו. לאחר ‏ שובו למשק עבד במשך שלוש שנים ברפת, ואחרי-כך עבר לענף הפלחה. הוא ‏ נשלח לקורס רכזי הענף ולאחריו הדריך שנה בקבוצת גזר בתחום התמחותו. ‏ מששב לקרית-ענבים המשיך בעבודתו יחד עם חברו הטוב עמי-יעל. השניים ‏ הפכו לאחד הצוותים המעולים באזור. עמי-יעל היה מרצה ופניני היה מסייע ‏ לידו בהבאת נתונים, עובדות ותאריכים. פיני היה ידוע כאיש שומר סדר, ‏ שידע היכן מונח כל דבר ומה סוכם בכל עניין. מתוך הכרת תכונותיהם של ‏ השניים, נבחרו בשנים האחרונות שדות הפלחה של קרית-ענבים כמקומות ‏ תצפית, מבחן ובדיקה של בעיות בתחום הפלחה. הביצוע המדויק והמסור של ‏ כל הפעולות הקל על יישומם המהיר בשדות הפלחה של האזור. במלחמת ‏ ששת הימים השתתף פיני בקרבות עם הסיירת שלו גם בשירותו במילואים. ‏ הוא לחם בקרבות לכיבוש ירושלים ויריחו ובקרבות רמת-הגולן. מפקדת ‏ החטיבה שכבשה את העיר הבירה העניקה לפיני וליתר הלוחמים שהשתתפו ‏ בקרב, שי למזכרת מתוך הוקרה על רוח הלחימה ועל מסירותם בקרב. פיני ‏ היה פעיל בחברה הצעירה במשק ובוועדת התרבות. הוא ארגן מסיבות-חג ‏ ונשפי חתונה של חברים. בכל חג או אירוע היה מופיע וקורא או שר חרוזים ‏ עליזים שחיבר בעצמו. לכל אירוע של שחמה היה בפיו שיר היתולי וגם ‏ לחברתו דרורה נהג לכתוב בחרוזים. את אחד ממכתביו סיים: "…לסיום ‏ הפגישה שהייתה עוד אתמול / היה לי רצון לנשקך בלי לשאול / אך גם זאת ‏ לא עשיתי, נו מה לעשות / כי פחדתי שאחרי זה אותי לא תרצי לראות". ‏ השניים נישאו בשנת 1971 ובמאי 1972 נולד בכורם אורן, וביולי 1973 נולד ‏ הבן אופיר. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס פיני עם חבריו לסיירת ‏ ונשלח לחזית הדרום. יחידתו השתתפה בקרבות המרים שקדמו לצליחת ‏ התעלה, והוטל עליה לאבטח את הנחת גשר הגלילים. בקרבות "החווה ‏ הסינית" בליל כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) הוטלה על כוח מהסיירת ‏ משימה לפרוץ לצומת "טרטור-לכסיקון" ולטהר אותו ממערב למזרח. אל ‏ הכוח הצטרפו מספר טנקים ולאחר שעברו את הצומת הנחית האויב עליהם ‏ אש כבדה. חלק מכלי הרכב נפגעו פגיעות ישירות, ובקרב שניהל הכוח כדי ‏ להיחלץ משם נפגע פיני ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ‏ בקרית-ענבים. השאיר אחריו אישה ושני בנים, אם, אחות ואח. לאחר נופלו ‏ הועלה לדרגת סמל-ראשון.‏ אמר עליו רפאל שמיר ביום השנתיים לנפילתו: "כבר חלפו שנתיים ואנו עדיין ‏ מסרבים להאמין כי לא ישוב להתהלך בינינו, וכי לא ישוב להניף בגאווה את ‏ ילדיו אל על. עודנו רואים את החיוך הביישני שלא מש מפניו בכל שעה של ‏ קורת רוח וזוכרים אותו כבעל מסור, כאב גאה וכבן נאמן. ועל כל אלה - ‏ כגיבור העשוי ללא חת. אלא שהפעם לא עמדה לו גבורתו והוא נפל כגיבור ‏ במערכה הקשה והאכזרית ביותר שידע דורנו". ‏ פרישברג פנחס, יהי זכרו ברוך.‏