גדעון קפטן

גדעון, בן חיה ויונה, נולד ביום כ"ז בשבט תש"ב (14.2.1942) בתל-אביב. הוא ‏ למד בבית-הספר היסודי בקרית שלום ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר ‏ התיכון-חקלאי "מקוה ישראל". מימי נערותו נמשך לבו אל החי והצומח. ‏ כאשר למד בבית-הספר היסודי הקים פינת טבע עם חבריו וחברותיו. ‏ ההצלחה האירה לו פנים וכאשר סיים את לימודיו נתבקש לתרום את הפינה ‏ לחדר הטבע של בית-הספר, וזכה על כך לתעודת הוקרה והצטיינות. בשל ‏ אהבתו הגדולה לטבע ולעבודת האדמה, הלך ללמוד בבית-הספר החקלאי, ‏ חרף הפצרותיה של אמו. הוא היה תלמיד חרוץ ומתמיד, ויותר מכל הצטיין ‏ במקצועות המכוורת. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", אהב ‏ לטייל והרבה להשתתף בצעדות. בטיוליו ובסיוריו נשא עמו תמיד את ‏ מצלמתו והרבה לצלם תמונות ושקופיות.‏ גדעון גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1960. תחילה התנדב לנח"ל ואחר-כן שירת ‏ בחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות השתלם בקורס לחובשים מחלקתיים.‏ לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב ביחידת מילואים והיה נקרא לתקופות ‏ של שירות מילואים וגם השתלם בקורס לחובשי תאג"ד. בימי מלחמת ששת ‏ הימים נמנה עם אנשי סיירת הצנחנים ולחם בקרבות לשחרור ירושלים ‏ ובקרבות ברמת הגולן. על השתתפותו במלחמה ב- 1967 הוענק לו "אות ‏ מלחמת ששת הימים". לאחר שהשתחרר וחזר לחיים האזרחיים הצטרף ‏ לקיבוץ אורים שבנגב. הוא עבד שם בפלחה ובגן הירק, אך בעלי-חיים הוסיפו ‏ למשוך את לבו והוא החל לגדל כלבים ולאלפם. בשנת 1968 נשא את חברתו ‏ סנדרה לאישה וכעבור ארבע שנים עקר מן הקיבוץ למושב בית-חנן ושם ‏ הקים לו משק ובו פרדס, לול, מטע פקאן ומכוור גדולה. בלא הרף שקד על ‏ שכלו7ל המשק ופיתוחו, ותמיד נמצאו לו סיפורים וחוויות מעיסוקיו הרבים. ‏ גדעון היה נמרץ, בעל יזמה ומעוף. חבריו אמרו עליו שהיה "מלא רצון להקיף ‏ הכול וכמו לחבוק עולם. הוא היה איש המעשה, נכון למלא כל משימה, ‏ בשקט ובאמונה, מבלי לשאול שאלות, מבלי להתמרמר ומבלי להשתמט". ‏ איש שיחה היה, גלוי-לב, ישר-דרך ובעל מצפון. הוא היה בן נאמן להוריו, בעל ‏ מסור ואב אוהב. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפל גדעון בקרב בציר ‏ ‏"טרטור-לכסיקון", ליד "החווה הסינית". בימי המלחמה הראשונים לחם ‏ ברמת הגולן. אחרי-כן הועבר לחזית הדרום ושם סייע בקירוב גשר הגלילים ‏ אל עבר התעלה. כאשר נכנס למתחם של הארמייה השנייה כדי לפרוץ דרך ‏ לגשרים, קרבו אל הזחל"ם שלו שני טנקים ופתחו עליו אש חזקה מטווח ‏ קרוב. אנשי הזחל"ם השיבו אש ובמהלך הקרב נהרגו כולם וסמל גדעון ‏ בתוכם. תחילה נחשב כנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני בנים, ‏ הורים, אח ואחות.‏ הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, דברי זיכרונות ‏ ותצלומים. ‏ קפטן גדעון, יהי זכרו ברוך.‏