יהונתן קפלן

יהונתן, בן רחל וישראל ז"ל, נולד ביום ט"ו בטבת תש"ו (19.12.1945) ‏ בתל-אביב, והוא בן רביעי למשפחת קפלן, שלה שורשים עמוקים ‏ בארץ-ישראל. הוא למד בבית-הספר היסודי "המתמיד" והמשיך את לימודיו ‏ בבית-הספר התיכון "דביר" ברמת-גן. בקיץ 1962 נסע לארצות הברית והשלים ‏ את לימודי בית-הספר התיכון בפורטלנד שבאורגון. יוני היה הצעיר בארבעת ‏ האחים במשפחה ולכן רצה תמיד להשתוות אליהם ולהגיע להישגים שהם ‏ הגיעו אליהם. למרות זאת מעולם לא התעוררה בין האחים תחרות מתוך ‏ קנאה. הם אהבו מאוד זה את זה, עזרו איש לאחיו וחלקו ביניהם הכל. ‏ עליזות, שמחה וגישה אופטימית לחיים היו התכונות העיקריות באישיותו של ‏ יוני. לא רק שהיה מלא אהבת-חיים, אלא שכל הווייתו קרנה שמחה וטוב-לב, ‏ שדבק בכל אדם שבא במחיצתו. הוא ניחן בכישרון ליצור קשר מידי עם כל ‏ אדם, בכל מקום ובכל מצב. יושרו, כנותו ופתיחותו הקלו על אנשים ליצור ‏ עמו קשרי ידידות כנה, שנמשכה שנים רבות. יחסים מיוחדים שררו בין יוני ‏ לבין יוסי, האח השני, שנפל במרדף אחרי חולית מחשבים בבקעת הירדן. ‏ קווי-אופי רבים באישיותו של יוסי דמו לאלה של יוני. לאחר מות אחיו ראה ‏ יוני עצמו מגשים את חיי אחיו ובדברים רבים הלך בעקבותיו ובעקבות ‏ חלומותיו. הוא היה שובב גדול ולא פעם הפתיע את חבריו ללימודים כשלא ‏ היסס להתבדח במבחנים. כיוון שהיה מוכשר מאוד, השתלט על חומר ‏ הלימודים בקלות. חברים מן האוניברסיטה זוכרים שלא היה מבקר בהרצאות ‏ אלא לעתים רחוקות, ולמרות זאת סיים את כל הקורסים בהצלחה ועוד עזר ‏ לאחרים להתגבר על קשייהם בבחינות. יוני היה אוהב-אדם ומוכן תמיד לעזור ‏ לכל. ברגישותו הרבה היה חש למי נחוצה עזרה והיה עושה את המעשה ‏ הדרוש עוד בטרם נתבקש. בנפשו נתמזגו תום נעורים עם חכמה ובגרות, ‏ חספוס של נער מתבגר עם הרבה חן ועדינות. אנשים אהבו את הצירוף ‏ המיוחד הזה, שהעניק לדמותו רבגוניות מרתקת. פלא הוא כיצד האסונות ‏ התכופים שפקדו את המשפחה, אשר שכלה הורים ושני בנים זה אחר זה, לא ‏ הצליחו לערער את ביטחונו ואת אמונתו של יוני בחיים. דומה היה שאין דבר ‏ בעולם שיצלח לערער את האופטימיות ואת חדוות החיים שלו. וכן, ‏ כשהתייצב לשירות פעיל לא הייתה דאגה בלבו, אלא שמחה וציפייה לקראת ‏ האתגרים המרתקים הצפונים לו.‏ יהונתן גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1964 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. ‏ לאחר הטירונות ולאחר שעבש קורס צניחה, המשיך והשתלם בחבלה. הוא ‏ היה חייל מצטיין, שהיטיב להשתמש בכלים ובאנשים שעמדו לרשותו. מפקדיו ‏ עמדו עד מהרה על כישרונותיו הרבים ודאגו לקידומו המהיר בסולם הדרגות. ‏ לאחר שעבר קורס מפקדי כיתות נשלח לקורס קצינים של חיל הרגלים. את ‏ שני הקורסים האלה סיים בהצלחה מרובה. החיילים שעמדו תחת פיקודו ‏ אהבו אותו ובטחו בכושרו להנהיג אותם. בחוות דעת תקופתיות, הנהוגות ‏ בצה"ל לגבי קצינים, ציינו מפקדיו את רצינותו ואת זריזות מחשבתו. הם ‏ העריכו אותו כקצין קפדן, ממושמע ואחרי. הוא היה מסור לכל תפקיד וביצע ‏ בנכונות מלאה כל משימה שהוטלה עליו. ידיעותיו במקצוע החבלה ובשאר ‏ מקצועות חיל הרגלים היו מושלמות והוא זכה לשבחים רבים על הישגיו. ‏ למרות הצלחתו הרבה בתפקידיו בצבא, לא ראה את עתידו זו.‏ לאחר שחרורו נרשם ללימודים באוניברסיטת תל-אביב והחל ללמוד כלכלה ‏ ומדע המדינה. אחרי-כן החל לעבוד במשרד ראש הממשלה, בתפקיד לא ‏ שגרתי, ובמסגרת עבודה זו יצא בשנת 1971 בשליחות לחוץ לארץ. גם בעבודה ‏ זו זכה להצלחה רבה ולהערכת הממונים עליו. ימים ספורים לפני פרוץ ‏ המלחמה חזר ארצה. במלחמת יום הכיפורים השתתף יוני בקרבות הקשים ‏ והמרים ב"חווה הסינית" ובגדה המערבית של תעלת סואץ, בתפקיד מפקד ‏ מחלקת חבלה, בפלוגת ההנדסה של חטיבת צנחנים. ביום כ"ד בתשרי תשל"ד ‏ ‏(20.10.1973) נפגע ונהרג בעת שפקד על כוח, שעסק בסריקות הרמפה ‏ הצפונית. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאל ונקבר ליד ‏ קברו של אחיו יוסי. השאיר אחריו אח.‏ קפלן יהונתן, יהי זכרו ברוך.‏