מנחם רוזנברג

מנחם (נחמי), בן רלה וצבי, נולד ביום י"א בחשוון תש"י (4.10.1949), ‏ ברמת-גן. הוריו, מניצולי השואה, עלו עם הקמת המדינה ובמנחם ראו את ‏ נחמתם אחרי סבלותיהם. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר על-שם ב' ‏ כצנלסון בגבעתיים ואחרי-כן המשיך בלימודים תיכוניים בגמנסיה "מודיעין" ‏ ברמת-גן. הוא היה עלם גבה קומה ובהיר שיער, והתבונן בעולמו במבט בהיר ‏ ואופטימי. היו בו חדוות חיים ומרץ רב. מגיל צעיר היה חבר בתנועת "הנוער ‏ העובד והלומד" ושם למד לאהוב את הארץ ואת נופיה והרבה לסייר בה. ‏ נחמי היה קשור מאוד להוריו, אהב אותם ודאג לשלומם. מעולם לא שכח ‏ להתקשר הביתה כאשר יצא לטיולים, ואחר-כך כששירת בצבא, והרבה לכתוב ‏ להוריו, כדי למנוע מהם דאגה.‏ מנחם גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1967, התנדב לצנחנים והוצב בסיירת. ‏ הוא היה מלא גאווה על השתייכותו ליחידה ומילא את תפקידו בה בלב שלם ‏ ובמרץ רב. במהלך שירותו עבר קורס צניחה, קורס מ"כים וקורס מש"קי ‏ תול"ר. בהמלצה להעלאה בדרגה כתב עליו מפקדו: "חייל טוב, ממלא תפקידו ‏ כמש"ק תול"ר וכסמל מחלקה בצורה מצוינת". בעיצומה של מלחמת ההתשה ‏ כתב נחמי לאביו: "הפעם אני מקדיש מכתב זה לך במיוחד, כיוון שאני חושב ‏ שאתה דואג לי במיוחד, ואולי אתה דואג יותר, לאחר שקראת על ‏ ההתפתחויות האחרונות באזור ואין בלבך אמונה ואופטימיות לגבי המצב… ‏ השבוע בגזרה שלנו היה שקט במיוחד ודבר זה מעודד אותי לחזק את לבך, ‏ שיהיה טוב… אני בהחלט מרגיש טוב… בתוכי אני מאוד מרוצה ומלא סיפוק ‏ מן העובדה שאני יושב בקו. שלך באהבה, נחמי". את שירותו בצה"ל סיים ‏ בתחילת דצמבר 1970 כחייל מצטיין.‏ לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר התקבל כתלמיד מן המניין בפקולטה ‏ למתמטיקה של האוניברסיטה בתל-אביב. למחייתו עבד בסיירת-בטיחות ונתן ‏ שיעורים במתמטיקה לתלמידי בתי-ספר תיכוניים. תקופות השירות ‏ במילואים, שאליהן נקרא לעתים קרובות, קטעו את רציפות לימודיו ואחרי ‏ שתי שנות לימוד החליט לעבור לבית-הספר להנדסאים בתל-אביב. הוא נשא ‏ לאישה את חברתו נורית בסוף ספטמבר 1973. כשפרצה מלחמת ‏ יום-הכיפורים נשלחה יחידתו של נחמי לרמת-הגולן וביום החמישי למלחמה ‏ הועברה דרומה לסיני. בדרכם חנו החיילים ברמלה ונחמי פגש את אשתו, ‏ שזה עתה נשא ונפרד ממנה בברכת "להתראות". בליל 16 - 15 באוקטובר, ליל ‏ הצליחה לעברה המערבי של תעלת סואץ, התנהל קרב קשה בדרום "החווה ‏ הסינית", על צומת "טרטור-לכסיקון". הצומת וציר "טרטור" היו חיוניים ‏ ביותר עקב הצורך להעביר את גשר הגלילים דרכם. ביום כ' בתשרי תשל"ד ‏ ‏(16.10.1973) בשעה שלוש בבוקר, לאחר נסיונות רבים לכבוש את הצומת, ‏ קיבל גדוד הסיור משימה לפרוץ לצומת ולטהר את ציר "טרטור" ממערב ‏ למזרח. אל הכוח הצטרף כוח טנקים. לאחר מעבר הצומת נפתחה עליהם אש ‏ כבדה של טנקים, טילים וסוגי נשק אחר. חלק מהזחל"מים נפגעו פגיעות ‏ ישירות. בקרב הקשה שהתנהל בניסיון להיחלץ, נפגע נחמי ונהרג. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, ‏ הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.‏ להנצחת זכרו תרמה המשפחה לבית-כנסת חמש מגילות קלף בתוך אורן ‏ מיוחד.‏ רוזנברג מנחם, יהי זכרו ברוך.‏