חיים שחם (שטיינברג)

חיים, בן הינדה וישעיהו, נולד ביום כ"ה באב תש"ו (22.8.1946) בפליקסרהוף ‏ שבגרמניה. לאחר הולדתו עלתה משפחתו ארצה והתגוררה בגבעת שמואל. ‏ כאן סיים ששלוש שנות לימוד בבית-הספר היסודי ומשעקרה משפחתו ‏ מגבעת שמואל לרמת הטייסים, השלים את לימודיו היסודיים בבית-הספר ‏ על-שם צבי שפירא. הוא היה ילד מופנם, הרבה לבלות עם עצמו ורחק ‏ מילדים בני גילו. מעולם לא ישב בחוסר מעש, ותמיד עסק במשהו. כן הרבה ‏ לקרוא ולהרחיב את ידיעותיו בנושאים שונים. לא פעם תמהו חבריו לספסל ‏ הלימודים, כשהיה שואל שאלה או חוקר את המורה לפשר דברים, שלא ‏ התאימו למה שקרא בספר. אך הוא מעולם לא שאל כדי להתרברב או להפגין ‏ קריאות, אלא מתוך תמימות ורצינות ומתוך שאיפה להבין ולדעת. הוא היה ‏ נער אינטלקטואלי ותמיד נחשב כתלמיד הטוב שבכיתה. מוריו זוכרים אותו ‏ כנער ער, סקרן וצמא-דעת. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים עבר ‏ לבית-הספר התיכון ט' וסיים י"ב כיתות במגמה הביולוגית, מגמה שלא משכה ‏ אותו במיוחד, אבל העידה על גישתו ללימודים ועל שאיפתו לקנות דעת ‏ בתחומים רבים ככל האפשר. הוא אהב את משחק השח-מט ולמד מהלכיו ‏ מתוך ספרים ומתוך משחקים רבים, ששיחק עם חברים. הוא היה בן אוהב ‏ ומסור להוריו ואח דואג ועוזר לאחותו הצעירה ממנו. תמיד היה אהוב על ‏ חבריו הרבים בזכות יושרו וענוותנותו ובזכות מזגו הטוב. מנעוריו היה חובב ‏ ספורט ואהב בעיקר לשחק בכדורגל ובטניס-שולחן. בילדותו סבל ממחלת ‏ הפרקים, שהגבילה אותו מבחינה גופנית. כשעמד על סף גיוסו לצבא, רצה ‏ לשרת ביחידה קרבית. משהגיעו התשובות הרפואיות והן שליליות, לא נח ‏ ולא שקט עד שעלה בידו לשנות את רוע הגזרה.‏ חיים גויס לצה"ל בסוף ינואר 1965 והתנדב לנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות ‏ מפרכת עבר קורס מ"כים חי"ר ואחריו השלים קורס צניחה. בכל האימונים ‏ הקשים לא נשבר ולא התאונן. כשנשאל פעם "למה לך כל זה הרי בנקל תוכל ‏ להוריד את הפרופיל הרפואי שלך?" השיב: "אם כולם יעשו כך מי ילחם?" ‏ הוא היה חייל טוב, מסור ונאמן לתפקידו. תמיד השתדל לבצע את המוטל ‏ עליו בצורה הטובה ביותר. גם במשך תקופת שירותו לא נטש את תחביביו ‏ ולא ויתר על אהבתו הגדולה לספרים, ובפלוגתו הילכה השמועה שחיים קורא ‏ בלילה לאורה של סיגריה.‏ במרס 1967 שוחרר חיים מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים. כשנרשם ‏ לאוניברסיטה בחר פעם נוספת במקצוע היה זר לו לחלוטין - כלכלה ‏ וסטטיסטיקה. בשנת 1969 נשא אישה והקים לו בית. בד בבד עם לימודיו יצא ‏ לעבודות שונות לפרנס את משפחתו. הוא לא בחל בשום עבודה וכל אשר ‏ עשה, עשה ברצון ובשלמות, ללא דופי. כשנולדה בתו לא היה גבול למשחתו ‏ ולאושרו. הוא היה אב ובעל למופת וחיי המשפחה התנהלו באושר ובאהבה. ‏ לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת תל-אביב התקבל לעבודה ברשות ‏ הנמלים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס חיים ונשלח לסיני עם יחידתו. ‏ לאחר שהשתתף בקרב ההבקעה ובחציית תעלת סואץ, הוצב עם יחידתו ‏ בדוור-סואר. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) בשעות אחר הצהרים נכנס ‏ כוח מצרי מוטס במסוקים לאזור דוור-סואר. חיים, שהופקד על המקלע, יצא ‏ מהבונקר כדי להשיב באש ואז נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה ‏ הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ‏ ואחות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "חיים היה ‏ מוותיקי היחידה והשתתף בכל המשימות שהוטלו עליה, עד יום נפילתו. ‏ בזכות יושרו, כושרו, חביבותו ויחסו החברי היה אהוד על כל חיילי מחלקתו".‏ משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו ובה מדברי בני משפחה, חברים וידידים ‏ על דמותו. ‏ שחם (שטיינברג) חיים, יהי זכרו ברוך.‏