יגאל שילוני

תאריך לידה:
21 ביולי 1937
תאריך נפילה:
16 באוקטובר 1973
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
חטיבה 226 - מפקדת החטיבה
מקום קבורה:
גניגר
קורות חיים:
יגאל, בן הינדה ואברהם, נולד בחיפה ביום ח' באב תרצ"ז (21.7.1937) וסיים ‏ את לימודיו בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בקיבוץ גניגר. יגאל היה ‏ חבר ב"הפועל" ובתנועת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים. מגיל צעיר ‏ אהב ספורט, עסק בעיקר בריצות ארוכות והיה בין המשתתפים הקבועים ‏ במירוץ התבור ובמירוצים אחרים בצפון הארץ. על כל אלה זכה במדליות ‏ ובתעודות הצטיינות. שנות חייו הראשונות עברו עליו בעיר חיפה, אך כאשר ‏ היה בן תשע, עברה המשפחה לקיבוץ גניזר, שם גדל והתחנך. הוא אהב את ‏ הטבע, את עבודת האדמה, את מרחבי האזור ואת נופיו. בבית-הספר הצטיין ‏ בעיקר בלימודי החקלאות והכימיה, ואת שעות הפנאי נהג לבלות בדיר ‏ הכבשים או בשדות המרעה. מגיל צעיר עסק יגאל בכתיבה. את השעות ‏ שעשה במרעה עם הצאן תיאר במאות סיפורים ושירים שכתב בפנקסיו. הוא ‏ שאף לעשות את הכתיבה למקצועו ואמנם לימים נהיה עיתונאי. את ‏ רשימותיו וכתבותיו פירסם בעיתונים 'דבר' ודבר לילדים', בגלי צה"ל ‏ ובשידורי ישראל. יגאל היה איש חברה, אוהב חיים ועליז, בן נאמן להורים ‏ ורע מסור לחברים ולידידים. במרכזו של כל ערב הווי ומסיבה עמדו תמיד ‏ הפיליטונים והשירים שחיבר לכבוד האירוע. מטבעו היה הרפתקן, לא נרתע ‏ מסכנה, לא ידע פחד ואהב להסתכן. בילדותו נהג לאסוף נחשים ובתקופת ‏ מלחמת הקוממיות היה מסתכן בפרוקם ובפיצוצם של מטעני נפץ.‏ יגאל גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1956 והתנדב לחיל-הצנחנים. עד מהרה נודע ‏ שמו כסייר מעולה, שהכיר כל פינה בארץ. בשדה היה בעל חוש התמצאות ‏ נדיר ונחשב מפקד ומדריך למופת. באימונים, בתרגילים ובפעולות קרביות ‏ הצטיין כלוחם מעולה, בעל כושר סבילות ותושייה רבה.‏ אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר חזר יגאל למשק, וריכז את פעולות התרבות. ‏ הוא נשלח לשנת הדרכה בתנועת הנוער העובד בחיפה ותקופה מסוימת עשה ‏ בקיבוץ האון, שם הגשים את אשר לדעתו חייב כל צעיר להגשים - לעבוד ‏ ולחיות זמן-מה במשק צעיר. מסיבות שונות החליט יגאל לעזוב את גניגר, ‏ ומאז התגורר עם משפחתו במקומות שונים בארץ ועסק בעבודות שונות. כל ‏ מלאכה שעשה השקיע את מיטב מרצו, שקדנותו וכישרונותיו. הוא היה ‏ מדריך, שימש מזכיר איגוד שופטי הכדורסל בישראל והצליח מאוד בעבודתו. ‏ כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים לא גויס בגלל נכותו החלקית. אולם הוא לא ‏ נח ולא שקט, ניסה לצאת לחזית כעיתונאי ובסופו של דבר הצליח להגיע ‏ הדרום ולהצטרף ליחידה - סיירת הצנחנים. הוא התנדב לשרת ביחידה כסייר ‏ וכמש"ק מרגמות ולחם עם חבריו, ותיקי היחידה. ביום כ' בתשרי תשל"ד ‏ ‏(16.10.1973) השתתף יגאל בקרב הדמים על צומת "טרטור-לכסיקון", ‏ שמטרתו הייתה לאבטח את אזור ראש-הגשר על תעלת סואץ. על יחידתו של ‏ יגאל הוטל לטהר את הציר ולפרוץ את הצומת. אש כבדה נפתחה על היחידה ‏ ורבים מהזחל"מים נפגעו. בקרב זה נפגע ונהרג יגאל. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגניגר, השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים ‏ ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ בחוברת שהוצאה לאור על-ידי קיבוץ גניגר, לזכר שלושה מחברי המשק ‏ שנפלו במלחמה, הוקדש פרק לדמותו של יגאל ובו כמה שירים, רשימות ‏ וכתבות מפרי עטו.‏ שילוני יגאל, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 18הדלק נר