צבי שינדל

תאריך לידה:
25 בינואר 1945
תאריך נפילה:
11 באוקטובר 1973
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
חטיבה 226 - מפקדת החטיבה
מקום קבורה:
הר-הרצל
קורות חיים:
צבי, בן נחמה ושמעון, נולד ביום י"א בשבט תש"ח (25.1.1945) בירושלים. ‏ הוא היה בן ראשון, לאחר שתי בנות, להוריו - חלוצים מיוצאי אוקראינה. ‏ בבית הוריו התחנך על ערכים של אהבת-העם והארץ, ושם נתגבשו תכונותיו: ‏ יושרו וכנותו, פשטות דרכיו וענוותו. הוא סיים את לימודיו היסודיים ‏ בבית-הספר "בית הכרם" בירושלים, ואחרי-כן המשיך ושלים את לימודיו ‏ התיכוניים בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית. צביקה, כפי ‏ שכינוהו בחיבה בני משפחתו וידידיו, היה הצעיר בתלמידי כיתתו, תלמיד ‏ וחבר טוב וחביב על הכל, ואף עזר לחבריו בלימודים. הוא התעניין במיוחד ‏ במקצועות הלימוד הריאליים, ולעתים דרבן את חבריו לנסות ולהתקדם ‏ בלימודים. בשעות בפנאי נהג לשחק בשח-מט עם חבריו, משחק שלמד ‏ באמצעות ספרים. כמו כן אהב להאזין למוסיקה קלאסית ולקרוא ספרי מדע ‏ וספרות יפה. על תחביביו אלה לא ויתר וידע לחלק את זמנו כך שיספיק לו ‏ ללימודים וגם לתחביבים. צביקה היה קשור מאוד להוריו ולאחיותיו, והרבה ‏ לבלות בחברתם. הוא היה נער יפה, גבוה וחסון, שהרשים את רואיו בחזותו ‏ הנאה, בשכלו ובכושר הביטוי שלו. בן שבע עשרה וחצי סיים את לימודיו ‏ בבית-הספר התיכון ועשה רבות לארגון חבריו בגרעין, כדי שיתגייסו יחד ‏ לצבא במסגרת הנח"ל.‏ צבי גויס לצה"ל בסוף ינואר 1963 והוצב לנח"ל. כחבר גרעין נשלח לקיבוץ ‏ ‏"אילות", ובהמשך שירותו הועבר לנח"ל המוצנח. הוא השלים בהצלחה קורס ‏ חבלנים, קורס צניחה וקורס מש"קי חבלה, והוצב ביחידת צנחנים, בתפקיד ‏ מש"ק חבלה. ביחידתו הלך צביקה מחיל אל חיל, וחבריו אהבוהו כחבר ‏ וכמפקד. בבית-הוריו לא סיפר דבר על הישגיו, ואף ניסה להסתיר את עובדת ‏ היותו צנחן וחבלן, מחשש שמא ידאיג את הוריו. את סמל "כנפי הצנחן" ‏ הסתיר בתיקו, יחד עם דפי חומר ההדרכה לעיסוק בחומרי0חבלה. משנתגלו ‏ הדברים בבית, חייך והמעיט בערכם מתוך מנוד ראש.‏ הוא שוחרר מהשירות הסדיר כסמל ומפקד כיתה בבסיס הנח"ל בשבטה, ‏ והוצב ביחידת מילואים. כפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות ‏ מילואים פעיל, ועל השתתפותו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ‏ ששת-הימים". לאחר ששוחרר הלך ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ‏ במגמות הפיסיקה והמתמטיקה, וסיים בהצלחה את לימודיו לתואר הראשון ‏ ולתואר השני. הוא החל לשמש מורה בבתי-ספר תיכוניים, ועוזר הוראה ‏ באוניברסיטה העברית. בתקופת לימודיו נשא לאישה את חברתו אילנה, ‏ ובשנת 1970 נולדה בתו הבכורה דנה. צביקה השפיע על אשתו ועל בתו רוב ‏ אהבה ותשומת-לב, ויחד עם זאת שמר על קשר הדוק עם הוריו. הוא הצטיין ‏ בלימודיו לתואר דוקטור ‏‎(Ph.D.)‎‏ בפקולטה למדעי האטמוספירה, שהיא ‏ שלוחת-בת של החוג לפיסיקה. סיפר עליו פרופ' ישעיהו גלילי: "עבדנו יחד… ‏ ומעל לקליפות חיצוניות הרגשתי תמיד את היושר האינטלקטואלי, את ‏ ההומאניזם האורגאני ואת הצניעות הכמעט ביישנית שלו. היה בו משהו ‏ מיוחד, שקשה היה להתעלם ממנו". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ‏ צביקה והתרוצץ שעות לחלק צווי קריאה לחיילי יחידתו. אחרי-כן עלה לרמת ‏ הגולן ולחם חמישה ימים רצופים עם יחידתו בקרבות הבלימה נגד הסורים. ‏ ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (11.10.1973) נפגע הזחל"ם שלו בקרב בציר ‏ ‏"אמריקה", ליד הכפר חאן ארנבה וצבי נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אישה ובת, הורים ושתי אחיות.‏ משפחתו הקימה לזכרו פינת מעבדה בבית-הספר "רנה קסאן" בשכונת מגוריו, ‏ רמת אשכול; כן הוקמה לזכרו קרן מלגות בפקולטה לפיסיקה של ‏ האוניברסיטה בירושלים, המעניקה מדי שנה בשנה מלגה לתלמיד מצטיין. ‏ שינדל צבי, יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 7הדלק נר