יואש שנער

תאריך לידה:
08 באוגוסט 1940
תאריך נפילה:
24 באוקטובר 1973
דרגה:
רס"ל
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 66 - 546; 7063; 7
מקום קבורה:
כפר ויתקין
קורות חיים:
יואש (גויבה, תושיק), בן שרה ונחמן, נולד ביום ד' באב ת"ש (8.8.1940) ‏ בחדרה, וגדל במושב ביתן-אהרון. הוא למד בבית-הספר היסודי בכפר ויתקין, ‏ בבית-הספר החקלאי "כדורי" וסיים בבית-הספר ביד נתן. אחרי-כן המשיך ‏ בלימודיו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, והתמחה ‏ באנטומולוגיה. תחום החקלאות עמד בראש מעייניו והוא עסק בו למן ימי ‏ נעוריו. בבית-הספר היה תלמיד טוב, חברותי ופעיל. מאחר שניחן בנפש ‏ רגישה, היטיב לכתוב ולהתבטא ומוריו התרשמו מאוד מחיבוריו. כמה וכמה ‏ מהחיבורים שכתב נקראו לפני התלמידים בכיתתו ובכיתות אחרות של ‏ בית-הספר. יואש היה עצמאי בדעותיו וסירב להשתעבד למוסכמות. לכל ‏ עניין, בין בתחום החשיבה ובין בתחום העשייה, ניגש באופטימיות ‏ ובהתלהבות. בזכות אמונתו הצליח במעשיו, לאחר שהשקיע בהם הרבה ‏ מחשבה מקורית. הוא היה אדם פתוח ואיש רעים, היטיב לקשור קשרים עם ‏ הבריות והיו לו ידידים רבים שנסתייעו בו וסייעו לו תמיד. הוא ניחן בחוש ‏ הומור, ואהב בדיחה טובה בעתה. יפה-נפש היה, במובן הטוב של המושג. ‏ אהב פרח יפה, יצירת אמנות אמיתית, ומוסיקה לסוגיה. אדם רחב אופקים ‏ ואיש שיחה; מעולם לא השתעמם, לא בחברה ולא ביחידות, שכן עושר נפשו ‏ עמד לו למצוא עניין תמיד. כל ימיו היה בן נאמן להוריו ולאחר שהתחתן, ‏ היה בעל מסור לאשתו עליזה ואב אוהב ודואג לבתו מיה.‏ יואש גויס לצה"ל בסוף יולי 1958, והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ‏ השתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים חי"ר ונתמנה סמל מבצעים. ביחידתו ‏ נחשב חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו.‏ בתום תקופת שירותו הסדיר הוצב ליחידת מילואים של החיל. במלחמת ‏ ששת הימים נמנה עם כוחות הצנחנים שלחמו על גבעת התחמושת ועם ‏ הכוח שפרץ אל תוך העיר העתיקה. בעת הקרב, תחת אש חזקה וצליפות ‏ החיילים הירדנים, נשלח להביא ארבעה טנקים, שעמדו והמתינו לסייע לחיל ‏ הרגלים הפורץ. סיפור מעשיו הנועזים תואר בספרו של רב-אלוף מרדכי גור ‏ על שחרור ירושלים. הוא היה ונשאר מוותיקי הצנחנים ולא נטש את החיל ‏ גם לאחר מלחמת ששת הימים, ובימי מלחמת ההתשה לחם על גדות תעלת ‏ סואץ ובבקעת הירדן. אחרי ששוחרר מן השירות הסדיר עבד הרבה במשק של ‏ הוריו, טיפח שם את ענפי ההדרים והלול ובעיקר שקד על ענף הירקות, ‏ והצליח מאוד בגידול מלפפונים. בימים שלמד באוניברסיטה תכנן גינות נוי ‏ ברחובות ובסביבתה ושקד על טיפוחן. אחרי-כן עבד במועצת ההדרים ועסק ‏ בהדברת מזיקים בפרדסים שבאזור המרכז והדרום. את זמנו הפנוי הקדיש ‏ לעסקי בידור. הוא עסק באמרגנות של מופעים במשקי ההתיישבות העובדת, ‏ ארגן מחדש את תיאטרון הבובות "הבובטרון", הקים מחדש את תזמורת הג'ז ‏ של מל קלר והיה אבי הרעיון של "סרטי חצות", שרבים ביקשו לחקותו. ‏ כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יואש ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ‏ לאחר שמונה-עשר ימי לחימה קשים, יצא ביום כ"ח בתשרי תשל"ד ‏ ‏(24.10.1973), עם כוח של מפקד הגדוד לחלץ כוח שריון שנלכד באש האויב. ‏ בקרב זה נפגע באש נ"ט ונהרג במקום. תחילה נחשב כנעדר, אחרי-כן הוכרז ‏ חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר ויתקין. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ‏ ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אהבנו אותו, את יואש. ‏ הוא היה אדם שניתן לסמוך עליו תמיד. במצבים הקשים ביותר, כשהטלתי ‏ עליו משימה, ידעתי שתתבצע היטב, שכן ידע להבחין בין עיקר לטפל. הייתה ‏ בו הדבקות במשימה, והייתה בו התכונה 'בכל מאודם', מרכיב חשוב בדמותו ‏ של כל לוחם. ועוד תכונה הייתה בו ביואש, שאפיינה אותו בכל האחרים - את ‏ המשימות הקשות ביותר מילא בדרך שהשרתה על הכל רוח טובה עם משב ‏ של שובבות".‏ המועצה המקומית של עמק חפר הוציאה לאור חוברת לזכר בניה שנפלו ‏ במלחמה, והפקולטה לחקלאות הוציאה לאור חוברת לזכר תלמידי הפקולטה ‏ שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, ויואש בכללם.‏ שנער יואש, יהי זכרו ברוך.‏
נרות שהודלקו: 7הדלק נר