אילן-חיים שפירא

תאריך לידה:
12 בפברואר 1949
תאריך נפילה:
16 באוקטובר 1973
דרגה:
סגן
שנת נפילה:
1973
תקופת נפילה:
מלחמת יום הכיפורים
שם היחידה:
חטיבה 226 - מפקדת החטיבה
מקום קבורה:
חיפה
קורות חיים:
אילן, בן הטה ולואי, שנמנו עם ראשוני העולים שהגיעו מדרום-אפריקה ‏ לישראל, נולד ביום ט"ו בשבט תש"ט (13.2.1949), בחיפה. הוא למד ‏ בבית-הספר היסודי ואחרי-כן המשיך ולמד בבית-הספר הריאלי בחיפה. אילן ‏ היה נער ששפע טוב-לב ואהבה לכל הסובב אותו. בעודו ילד רחש חיבה ‏ מיוחדת לבעלי חיים ונהג לטפל בחיות פגועות או חולות. את ביתו הפך ‏ למעיו גן-חיות, שבו שיכן בעלי-חיים עד שנרפאו ושבו לאיתנם. אהבת האדם ‏ שלו ויחסו הלבבי לכל אדם הקנו לו מעמד של מנהיג בכל חברה. הוא רכש ‏ חברים רבים בשכונת מגוריו בחיפה, וליכד אותם לקבוצה, שמטרתה לשתף ‏ את ילדי השכונה במשחקים ובפעילות חברתית. אילן יזם הגשת עצומה ‏ לראש העירייה חיפה ובה תביעה להקמת גן-משחקים בשכונה. הוא הוזמן ‏ לשיחה עם ראש העירייה והביא בפניו את בקשת הילדים. כעבור שנה נחנך גן ‏ המשחקים החדש בשכונה. בזכות כושר המנהיגות שלו, יושרו ורדיפת האמת ‏ והצדק שייחדו אותו, היה תמיד ראש וראשון בכל פעילות חברתית וארגונית ‏ בבית-הספר, בתנועת "הצופים" ובגדנ"ע. בבית-הספר נבחר אילן לועד הכיתה ‏ והיה היוזם והמארגן של אספות כיתה, של ערבי הווי ובידור ושל פעולות ‏ רבות אחרות, שאת מרביתן ערך בביתו. דלת ביתו הייתה פתוחה תמיד בפני ‏ כל ידיד וחבר ורבים נהנו מהאווירה החמה והאירוח הלבבי אצלו. אילן מצא ‏ כר נרחב למרצו וליזמתו בפעילותו בשבט "הכרמל" בתנועת "הצופים". הוא ‏ עשה רבות למשיכת צעירים לתנועת הנוער ולא מצא מנוח עד שהגדיל את ‏ מספר החברים באותה חבורה מלוכדת ומאוחדת, שהוא היה בה גורם מלכד, ‏ ממריץ ומלהיב. הוא יזם וארגן פעולות בתנועה, היה האחראי למסעות ‏ ולטיולים, שערכו חברי השבט, והיה שותף למחנות העבודה שנערכו. גם ‏ לאחר ששוחרר מהשירות בצה"ל נהג לשוב לקן התנועה כדי להשתתף ‏ בפעילות החברתית. החל משנת 1964 שימש כמדריך בקן התנועה, והצטיין ‏ כמדריך אחראי, רב פעלים ומרץ, בתקופה זו התגלה כאדם שאפתן ובעל רצון ‏ עז. הוא הציב לעצמו מטרות ואתגרים ופעל בדבקות ובהתמדה להגשמתם. ‏ דבקותו במטרה גבלה לעתים בעקשות ובחוסר נכונות לויתורים ולפשרות. ‏ אולם תמיד עמדה לנגד עיניו מטרה חיובית. הוא סיים בהצטיינות קורס ‏ מפקדי כיתות בבסיס הגדנ"ע בנורית ומונה לתפקיד שליש בגדוד הגדנ"ע של ‏ בית-הספר. היה זה הגבוה בתפקידים שתלמיד יכול למלא. תקופה זו של ‏ פעילות חברתית בתנועת "הצופים" ובגדנ"ע, גבשה את אישיותו של אילן ‏ וחשלה את אופיו. בתקופה זו רכש ביטחון עצמי רב, גיבש לעצמו השקפת ‏ עולם, ובחר בדרכו לעתיד. מוריו ראו בו את הדמות הנכספת של תלמיד, ‏ המקדיש את כל מרצו ואונו לשיפור ולקידום הפעילות החברתית והציבורית ‏ בבית-הספר ומחוץ לו. במשך על אותה תקופה נהג לכתוב בסתר שירים מלאי ‏ רגש, שהעידו כי ניחן בנפש רגישה ומתרשמת, שעמדה כאילו בניגוד ‏ לחיצוניותו הנמרצת והשאפתנית. פעילותו החברתית והציבורית לא הפריעה ‏ לו בלימודים ולא פגמה בהישגיו. כשהגיע זמנו להיבחן בבחינות הבגרות ‏ השקיע את כל מרצו בלימודים, הצליח להתרכז היטב ועמד בבחינות ‏ בהצלחה.‏ אילן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1967 והתנדב ליחידת סיור מובחרת, ‏ שמרבית פעולותיה חסויות ואסורות לפרסום. כחייל ביחידה זו התגלה כבעל ‏ כושר גופני מעולה, עקשן, חסר פשרות ובעל כוח רצון עז. בזכות תכונות אלו ‏ היה לדמות אהודה ומקובלת על מפקדים ועל חיילים גם יחד. רק כשנודע ‏ למכריו על השתתפותו בפעולת צה"ל בבירות, החלו להבין את טיב השירות ‏ הצבאי של אילן. הוא ידע כי ייטיב לשרת את צה"ל בתפקיד פיקודי, וסיים ‏ כחניך מצטיין קורס קציני חי"ר. הוא נשלח לשרת כמפקד צוות בסיירת של ‏ חיל-הצנחנים. אילן היה מפקד מעולה, ששימש דוגמא אישית ומופת לפקודיו. ‏ הוא היה מפקד קפדן ונוקשה שדרש ביצוע מעולה וציות מלא לפקודותיו. ‏ למרות שהצוות שלו נאלץ לעמוד באימונים קשים יותר מהצוותים האחרים, ‏ אהבו החיילים את אילן ושמרו על קשרים הדוקים עמו, גם אחרי ששוחרר.‏ בתחילת ינואר 1971 שוחרר אילן מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים ‏ של חיל-הצנחנים. הוא היה נקרא לתקופות של שירות מילואים, בהן שימש ‏ כמפקד מעוז על גדת תעלת סואץ. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר יצא ‏ לסיור בחו"ל והחל דרכו בארץ מוצאם של הוריו, דרום אפריקה. אחרי-כן ‏ המשיך לקנדה, לארצות-הברית ולמערב אירופה. לאחר ששב ארצה החל ‏ ללמוד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, אך כשהחל לגלות עניין בעסקי ‏ המשפחה, עבר לחוג לכלכלה והמשיך בלימודים במקביל לעבודתו. הוא נשא ‏ לאישה את חברתו אוה, שהכיר בעת לימודיו באוניברסיטה והקים יחד עמה ‏ את ביתו בחיפה. הוא עיצב לו אורחות חיים שבהן שולבו עבודה, לימודים ‏ ובניית הקן המשפחתי. בשעות הפנאי עסק בספורט ובעיקר הרבה בשחייה, ‏ בריצות ארוכות ובהרמת משקולות. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו ‏ בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום כ' בתשרי תשל"ד ‏ ‏(16.10.1973), השתתפה היחידה בקרב המר על "החווה הסינית", בניסיון ‏ לפתוח את צומת "טרטור-לכסיקון". בקרב זה נפגע אילן ונהרג. הוא הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה, הורים, אח ‏ ואחות.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "אילן-חיים ז"ל היה ‏ קצין מצוין, בעל יזמה, תושייה וכושר מנהיגות, דייקן, מוכשר ואהוד". ‏ שפירא אילן (חיים), יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 16הדלק נר