אפרים קליין

אפרים, בן מרים ז"ל ופנחס, נולד ביום ב' בכסלו תרצ"ח (6.11.1937) בסטפשט ‏ שברומניה. הוא עלה לארץ בשנת 1949, היה חניך "עליית הנוער" ולמד ‏ בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון ביפעת. זכרונות הילדות של אפרים ‏ היו קשורים באימי המלחמה ומחנות הריכוז. במלחמת העולם השנייה נדד ‏ עם אביו מכפר לכפר, עד שנתפסו בידי הגרמנים ונשלחו למחנה ריכוז. הבן ‏ ואביו נותרו בחיים ועלו לארץ. את שנות הלימודים הראשונות עשה אפרים ‏ במסגרת "עליית הנוער", בקבוצת גבת בשרון. אחרי-כן עברה המשפחה ‏ ליפעת, שם למד עד גיוסו לצה"ל. אפרים היה חרות ושקדן, אהוב על מוריו ‏ ועל חבריו וחברותי מאוד. הוא היה חבר ומדריך בתנועת "הנוער העובד", ‏ פעיל בגדנ"ע והרבה לעסוק בפעילות חברתית. במשק היה סדרן עבודה וארגן ‏ קייטנות וטיולים לילדים בחדשי החופש. הרבה משעות הפנאי שלו הקדיש ‏ לאיסוף בולים ונחשב אספן בולים נלהב.‏ אפרים גויס לצה"ל במחצית דצמבר 1955 והתנדב לשרת בנח"ל, במסגרת ‏ גרעין שעבר הכשרה במשק יפעת. הוא עבר קורס צניחה והשתלמויות שונות, ‏ לחם במערכת "קדש" ושירת בהיאחזויות נח"ל ובהכשרה בקיבוץ גבע.‏ אחרי השחרור מהשירות הסדיר נשא אפרים לאישה את חברתו תמר והקים ‏ את ביתו באלומות, משם עברה המשפחה לדגניה ב'. בחיי המשק והקיבוץ ‏ היה מהפעילים בענפי החקלאות ובתחומי החברה. במלחמת ששת הימים ‏ לחם עם יחידתו, שהבקיעה את דרכה לירושלים דרך לטרון ורמאללה. אחרי ‏ כיבוש ירושלים לחם עם כוח הצנחנים, שהונחת בעורף הסורים ברמת הגולן ‏ והשלים את כיבושה. במלחמת יום-בכיפורים לחם אפרים עם יחידתו ברמת ‏ הגולן. הוא השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים וביום ט"ז בתשרי תשל"ד ‏ ‏(12.10.1973) נפגע ונהרג מפגיעה ישירה בזחל"ם שלו, בעת טיהור הכפר הסורי ‏ חאן ארנבה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בדגניה ב'. השאיר ‏ אחריו אב, אישה ושלושה בנים הממשיכים את דרך חייו. לאחר נופלו הועלה ‏ לדרגת סמל.‏ במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין, כי ‏ אפרים היה חייל מסור וחבר נאמן, אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק.‏ קליין אפרים, יהי זכרו ברוך.‏