יאיר צורף

יאיר, בן מרסל ויחזקאל, נולד ביום ז' בכסלו תשי"ב (6.12.1951), במושב ‏ בית-עזרא. הוא החל את לימודיו בבית-ספר יסודי באשקלון, ואחרי ‏ שמשפחתו עברה לחיפה למד בבית-הספר היסודי "הגנים". אחרי-כן למד ‏ בבית-הספר התיכון-עירוני א' בחיפה ובבית-הפקיד. הוא סיים את לימודיו ‏ בבית-הספר התיכון-עירוני א' (ערב), בתל-אביב, שמה עברה משפחתו. יאיר ‏ היה נער גבה-קומה, יפה-תואר ושחום עור כתוצאה משעות ארוכות שעשה ‏ על שפת הים, ובעל גוף שרירי וחסון, שהעיד עליו כי הרבה לעסוק בספורט. ‏ בנעוריו היה תלמיד מצטיין והגיע להישגים מעולים, בלא להשקיע מאמצים ‏ מרובים. הוא ניחן בתפיסה מהירה וידע לרדת לעומקם של דברים. בעיקר ‏ אהב ללמוד דברי-הימים ומצא עניין בהיסטוריה של עמי העולם ושל עם ‏ ישראל. מטבעו היה אוהב חיים, שפע עליזות, טוב-לב ואהבה. הוא ידע ‏ ליהנות מכל רגע בחייו ובעיקר אהב את השחייה ואת המשחקים על שפת ‏ הים. כן אהב את העיסוק בספורט על ענפיו הרבים, שבמרביתם ניסה את ‏ כוחו. הוא אהב חברת בני אדם והיה מוקף תמיד ידידים, שאהבו להיות ‏ במחיצתו ולבלות יחד עמו. בני החבורה אהבו לחזות יחד בסרטי קולנוע ‏ ובמופעי בידור, ערכו פגישות חברתיות ומסיבות רבות, שבהן נתנו ביטוי ‏ לאהבת הריקוד ולחוש הקצב. יאיר היה המנהיג הטבעי של חבורה זו והרוח ‏ החיה שבה. מרבית הפעילות באה ביזמתו והוא היה המארגן של המפגשים ‏ החברתיים והמסיבות. ידידיו הרבים יזכרוהו כאדם שופע מרץ ושמחת חיים, ‏ שלא ידע ליאות ומנוח ושאף למצות ככל האפשר את ההנאות שמעניקים ‏ החיים, אדם ששילב עליזות ושמח נעורים ברצינות בוגרת, תעלולים ומעשי ‏ קונדס בידידות ונאמנות לכל חבר, אהבת הלימודים בצד אהבת הים, הספורט ‏ ונופי הארץ. בני המשפחה וחבריו יזכרוהו כחבר נאמן וידיד של אמת, אדם ‏ נעים הליכות ונוח לבריות, שהיה מוכן תמיד להגיש עזרה וסיוע לכל דורש.‏ יאיר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות השתתף בקורס צניחה והוסמך לענוד כנפי צנחן. אחרי-כן סיים ‏ בהצלחה קורס חובשים קרביים ונשלח לשרת כחובש בגדוד של ‏ חיל-הצנחנים. בשנת 1972 סיים קורס מפקדי-כיתות והוענקה לו דרגת ‏ רב-טוראי. אחרי שסיים בהצלחה השתלמות לחובשים בכירים הוענקה לו ‏ דרגת סמל. הוא עשה את תפקידו בהצלחה מרובה ולאות הערכה הועלה ‏ לדרגת סמל-ראשון עוד בתקופת השירות הסדיר. לחבריו העניק ידידות ‏ נאמנה ואהבת אמת. חיילי היחידה ומפקדיה זכו לטיפול מסור ונאמן מידי ‏ אדם, שניחן ברצון כדי לסייע לכל דורש. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה ‏ יחידתו בקרבות קשים לבלימת הצבא המצרי בסיני ובקרבות שקדמו לצליחת ‏ תעלת סואץ על ידי צה"ל. בקרב הקשה והאכזרי על "החווה הסינית", ביום ‏ כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפגע יאיר ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר ‏ נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.‏ צורף יאיר, יהי זכרו ברוך.‏