ישראל קרו

ישראל, בן זכיה וצדוק, נולד ביום כ"ח במרחשוון תשי"ג (16.11.1952) בחדרה. ‏ את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "גאולים" בירושלים. אחרי-כן סיים ‏ את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית ‏ בירושלים. ימי ילדותו עברו עליו במושבה זכרון-יעקב, שם למד ארבע שנים ‏ בבית-הספר "רמז" ורכש לו חברים רבים, הן בשכונה והן בכיתה. בהיותו ‏ תלמיד בכיתה ה' עבר עם משפחתו לירושלים. בכיתתו החדשה היה שקט ‏ ומופנם בתחילה, אך כבר אז התגלו בפניו אותם חן ורצינות שציינו אותו ‏ תמיד. המעבר מבית לבית ומכיתה לכיתה היה קשה עליו, אולם לאט לאט ‏ נפתח סגור לבו, והוא נקלט בכיתה מבחינה חברתית ורכש עמדה בקרב ‏ התלמידים. בזכות רצינותו וחריצותו בלימודים נהיה עד מהרה תלמיד טוב, ‏ ומוריו העריכו אותו מאוד. ישראל לא היה חברותי במיוחד ובחר את חבריו ‏ בקפידה. הוא אף העדיף לבלות את רוב זמנו בביתו; אך התלמידים ראו בו ‏ תמיד שופט ומפשר, ובעת מריבה או ויכוח באו לשאול לדעתו או למשפטו. ‏ אמון חבריו ניתן לו בזכות יושרו ושיפוטו, שנעשה ללא משוא פנים, וכן ‏ בזכות למדנותו. בזמן מלחמת ששת הימים, כשהיה תלמיד בכיתה ח', קיבל ‏ ישראל על עצמו תפקידים רבים ואחראיים ומילא אותם בנכונות ובתושייה ‏ רבה. עם סיום לימודיו היסודיים היה הוא היחיד במחזורו שנבחר להמשיך ‏ את לימודיו בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית. הוא היה גאה ‏ על הבחירה, אולם ככל שהרבה לחשוב על כך כן נקפו מצפונו. לקראת סוף ‏ שנת הלימודים החליט שאיננו יכול להרשות לעצמו להמשיך בלימוד. כל אחיו ‏ עבדו והתפרנסו, והוא לא רצה להיות שונה מהם וללמוד כאילו על חשבונם. ‏ הוא ידע היטב מה המצב הכלכלי בבית הוריו, ומצפונו לא הרשה לו להיות ‏ סמוך אל שולחנם. אולם בני משפחתו היו גאים בו מאוד ורצו שימשיך ‏ ללמוד, ורק אחרי לחצים רבים, גם של המשפחה וגם של מוריו, שהכירו ‏ בכשרונותיו, הסכים ישראל להמשיך ללמוד. הוא תכנן ללמוד שנתיים ‏ בבית-הספר העיוני, ואחרי-כן ללכת לבית-ספר צבאי, ולרכוש שם מקצוע ‏ לעתיד. אולם לאחר שהחל בלימודים התיכוניים שינה את תכניותיו, סיים את ‏ לימודיו בבית-הספר העיוני ואף תכנן להמשיך ללמוד באוניברסיטה. על מנת ‏ לתרום בכל זאת משהו לפרנסת המשפחה, עבד בתקופות של חופשה ‏ בעבודות שונות באוניברסיטה, במקום לנצל את הזמן למנוחה ולבילוי. ‏ בבית-הספר התיכון היה ישראל תלמיד צנוע ומכונס בתוך עצמו, ולא שאף ‏ אלא להוסיף דעת ולהרבות לימוד.‏ ישראל גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר ‏ הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה הוצב ביחידה בתפקיד מחסנאי. ‏ הוא היה חייל טוב ואחראי ומילא את כל התפקידים שהוטלו עליו בהקפדה ‏ ובתבונה. במלחמת יום-הכיפורים שירת ישראל בסיני. בהתקפת מטוסי האויב ‏ על כוחותינו ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע ישראל ונהרג. הוא ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, ‏ אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ הוריו הנציחו את זכרו בהקדשת ספר תורה; רשימה לזכרו פורסמה בעלון ‏ שיצא לאור לזכר חללי פלוגתו. ‏ קרו ישראל, יהי זכרו ברוך.‏