עופר רותם

עופר, בנם יחידם של חיה ויעקב, נולד ביום כ"ד באלול תשי"ד (22.9.1954) ‏ בשיקאגו שבארצות-הברית, שם עשו הוריו לצורך לימודים. הוא עלה לארץ ‏ עם משפחתו בשנת 1955 והתגורר ברמת-גן, שם למד עד כיתה א'. בהיותו בן ‏ שבע עברו הוריו לגור בדימונה ובה למד עד גיל עשר. אחר-כך עקרה המשפחה ‏ לעפולה ושם סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "רמות" ואת לימודיו ‏ התיכוניים בבית-הספר התיכון המחוזי בעפולה, במגמה הביולוגית. עופר לא ‏ היה מן התלמידים ה"דגרנים", אך ידע לשקוד ולהתמיד בשעת הצורך, כדי ‏ לסיים את לימודיו בכבוד, ואף הצטיין במקצועות המתמטיקה והביולוגיה. ‏ הוא עסק הרבה בספורט והצטיין בענפים רבים: כדורגל, כדורסל, שחייה, ‏ הרמת משקולות, ריצה וטניס-שולחן. הוא היה שחקן פעיל בקבוצות הכדורגל ‏ והכדורסל של "הפועל" עפולה. כמו כן היה שוחר טיולים מושבע, שהרבה ‏ לערוך מסעות בארץ ואף הספיק לטייל בשלוש יבשות עד שגויס לצה"ל. עופר ‏ היה צבר טיפוסי - ציני וקשוח כלפי חוץ, אך רגיש ואידיאליסט בנפשו. הוא ‏ אהב את החיים והיה מעורה מאוד בחיי החברה בעפולה. תמיד היה ראש ‏ וראשון לכל מעשה קונדס שתכננו הנערים, לא היה מפונק על-אף שהיה בן ‏ יחיד ונהג לחלוק עם זולתו את כל שהיה לו. קשה עורף היה ועיקש במאבקו ‏ להשגת המטרות שהציב לעצמו ומעולם לא חיפש דרכים קלות. הוא היה עלם ‏ גבוה, תמיר ויפה תואר, בן מסור להוריו וחבר נאמן.‏ עופר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לחיל-הצנחנים. הוא היה ‏ חייל מצטיין בטירונות ובתקופת האימונים שלאחריה, הסתגל במהירות ‏ למשמעת הצבאית, אם כי לא קיבל כל פקודה ללא עוררין. הוא היה בעל ‏ כושר גופני מעולה ועזר תמיד לחלשים ממנו, גם כאשר התקשה בעצמו. תמיד ‏ היה ראשון המתנדבים לכל משימה ומפקדיו ושאר החיילים אהבוהו מאוד. ‏ במלחמת יום-הכיפורים שירת עופר בסיני. הוא נפגע ונהרג מהפצצה אווירית ‏ על רפידים ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), והובא למנוחת-עולמים ‏ בבית-העלמין בעפולה. השאיר אחריו הורים. לאחר נופלו הועלה לדרגת ‏ רב-טוראי.‏ בהספד שנשא מפקדו בעת ההלוויה, אמר: "עופר עמד בכל הלחצים שנדרשו ‏ מהחיילים. התגלה כמנהיג טבעי במחלקה, בעל רמת חיילות אישית גבוהה, ‏ כושר גופני טוב ועירנות בלתי רגילה לכל הקורה סביבו". ‏ רותם עופר, יהי זכרו ברוך.‏