משה רז (רודשבסקי)

משה (אבי), בן נעמי ויגאל, נולד ביום י"ג בכסלו תשט"ו (8.12.1954) בקיבוץ ‏ עינת. הוא למד בבית-הספר היסודי "תבור" ובבית-הספר התיכון על-שם משה ‏ שרת בנצרת עילית, והשלים את לימודיו לבחינות הבגרות ב"מישלב" בחיפה. ‏ אהבתו לסוסים מילאה את כל שעות הפנאי שלו, שכן אהב לרכוב על סוסו ‏ ושקד ללמוד נעיצת רמחים אגב רכיבה. זריז היה מאוד, חרוץ וגופו גמיש. ‏ מטבעו היה תשקן, ביישן ונחבא אל הכלים, ובזכות ענוותו היה חביב על כל ‏ מכריו, שראו בו חבר נאמן, המוכן תמיד להאזין לדבריהם ולבעיותיהם. אשר ‏ לו, קשה היה לדובבו, שכן מיעט לדבר על עצמו ועל כל אשר הציק לו. תמיד ‏ ידע לעוץ עצה נבונה לכל אדם שפנה אליו ולא פעם נועצו בו גם מבוגרים ‏ ממנו בשנים. אחיו ראו בו עמית בעל סמכות ולא היו עוררין על דבריו. בקרב ‏ חבריו נודע בטוב-לבו, בנכונותו לעזור לזולת ובידו הרחבה. בכל דרכיו היה כן, ‏ הגון ורגיש מאוד למעשה עוולה, גלוי-לב, ישר מאוד ודובר אמת. תמיד ‏ הצטיין באופי חזק וידע לגבור על מכשולים, לעמוד בדיבורו ולמלא את ‏ הבטחותיו. הוא לא הלך בגדולות ואהב את הפשטות והיה שמח בחלקו.‏ משה גויס לצה"ל בתחילת מאי 1973 והתנדב לחיל-הצנחנים. לדבריו, בחיל זה ‏ יוכל לתרום לצה"ל יותר מאשר בכל חיל אחר. ואמנם היה חייל מצטיין, ‏ אחראי ומסור לתפקידו. כל תפקיד שהוטל עליו קיבל באהבה וביצע בנכונות ‏ ובהבנה. חבריו אהבוהו כולם, שכן סייע להם ברגעים קשים במסעות ‏ המפרכים, ולא פעם נשא את ציודם של כושלים במסעות לבל יפגרו. על ‏ שהצטיין באימונים בתקופת הטירונות העניקו לו מפקדיו חופשות מיוחדות ‏ לאות הערכה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית בסיני, ‏ והשתתפה בקרבות הבלימה נגד המצרים. ביום י"ד בתשרי תשל"ד ‏ ‏(10.10.1973), נפלו משה ושבעה מחבריו באבו-רודס, בהתקפת מטוסי "מיג" ‏ של האויב. משה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ עינת. השאיר ‏ אחריו אב, אם ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ פלוגתו הוציאה לאור חוברת לזכר אנשיה שנפלו במלחמה, ומשה בתוכם.‏ רז (רודשבסקי) משה, יהי זכרו ברוך.‏