גבריאל שעובי

גבריאל (גבי, שוקי), בן אהובה (ענת) ושלמה, נולד ביום ח' בתמוז תשי"ד ‏ ‏(9.7.1954) ברחובות. הוא למד בבית-הספר היסודי "סיני" והמשיך בלימודיו ‏ בבית-הספר התיכון-דתי ברחובות. גבי היה תלמיד טוב וממושמע. בשנות ‏ לימודיו האחרונות נחשב לאחד מטובי התלמידים בכיתה ומוריו שיבחוהו על ‏ חריצותו ועל שקדנותו. הוא היה חבר בתנועת "בני-עקיבא", פעיל מאוד בקן ‏ ברחובות, וסייע הרבה למדריכים בפעולותיהם, במסעות ובטיולים. הוא לא ‏ החמיץ כל הזדמנות שנקרתה לו לטייל וליהנות ממראות הטבע ומנופי הארץ ‏ ואתריה. גם חובב ספורט היה, ונמנה עם חברי אגודת "אליצור". גופו היה ‏ שרירי ומוצק, הוא הרבה לשחק בכדורסל, אך נלהב היה מכל לשחק בכדורגל. ‏ שעות רבות הקדיש לאימונים הקשים ולתרגילים המפרכים. בשעות הפנאי ‏ שיחק בשחמט. בזכות ידיעותיו המעמיקות במשחק נחשב יריב קשה ורציני ‏ לכל שחקן. גבי היה אדם שקט ובמזגו הטוב קירב אליו ידידים ושכנים. ‏ גדולים וקטנים חיבבוהו בשל פניו המאירות וחיוכו הלבבי. טוב לב היה ולא ‏ נלאה לסייע לכל אדם שפנה אליו בבקשת עזרה. בחודשים המעטים שבין ‏ סיום הלימודים לבין תחילת השירות הצבאי הסדיר עבד, כדי לסייע בכלכלת ‏ הבית. במקום עבודתו הצטיין במרצו הרב ובכוח גופו. הוא השקיע את ‏ כל-כולו בעבודה, השתכר כסף רב, הוסיף רהיטים לבית והשפיע מתנות רבות ‏ על אחיו ועל אחיותיו. אהבתו לניקיון הייתה לשם דבר בקרב חבריו ובגדיו ‏ היו מסודרים תמיד ומגוהצים. הוא היה בן דואג, נאמן ומסור להוריו.‏ גבריאל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והתנדב לחיל-הצנחנים. תחילה ‏ ביקש להצטרף אל סיירת הצנחנים, אך לאחר האימונים לא הציבו אותו ‏ ליחידה כפי מבוקשו. הוא היה חייל טוב ואחראי ועשה כל שהוטל עליו ‏ במסירות רבה. במלחמת יום-בכיפורים השתתף גבי בקרבות נגד המצרים ‏ בחזית סיני. אור ליום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973) נפל בקרב על "החווה ‏ הסינית" והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו ‏ הורים, ארבעה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.‏ הוריו הוציאו לאור ספר לזכרו ובו דברים על דמותו, ותרמו ספר תורה ‏ להנצחת שמו.‏ שעובי גבריאל, יהי זכרו ברוך.‏