אליהו יפת

בן חיים ושמחה. נולד ביום כ"ד בכסלו ת"ש (6.12.1939) בעדן. המשפחה ‏ עלתה לארץ בשנת 1949. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בבת-ים. שנה ‏ אחת שהה מטעם "עליית-הנוער" בגבעת ברנר. התעניין בספורט ואף שימש ‏ כמדריך-ספורט בקרב הנוער. תמיד שאף להיות אחד מלוחמי-המולדת.‏ גויס לצה"ל ביולי 1958. שירת במסגרת גרעין "ריעות חצרים". רבים היו מעשי ‏ המשובה והקונדסות שלו בין חבריו אך יחד עם זה הפך לדמות רצינית בתוכם ‏ בשל מסירותו לתפקיד ואהבתו לעשות הכל בנאמנות. רב-מרץ היה, ער לכל ‏ עבודה וזריז בעשייתה, ומכאן שחריצותו והספקיו הגדולים סייעו בידו להיות ‏ לאחר מהמצטיינים בעבודה - ובעיקר בפלחה. חבריו ומפקדיו אהבוהו בשל ‏ תכונותיו הטובות - רצינות, אחריות, אהבת-הזולת, ציות ומשמעת.‏ נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ו' בניסן תש"ך (3.4.1960) והובא למנוחת-‏ עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחרי נפלו הופיעה חוברת לזכרו. ‏ ספר-תורה הוכנס על-שמו לבית-הכנסת "סוכת-שלום" בבת-ים. בספרו של ‏ אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.‏ יפת אליהו, יהי זכרו ברוך.‏