אורי לנדוי

בן שלמה ולאה. נולד ביום י"ב בטבת תרצ"ז (26.12.1936) בתל-אביב. למד ‏ בבית-חינוך ועשה כשנתיים בבית-הספר המקצועי על-שם מכס פיין. לאחר-מכן ‏ עבר לבית-הספר המקצועי בצריפין, אבל כעבור זמן מועט הורגשה נטייתו ‏ לחיי-כפר ולעבודה ובתוך קבוצה גדולה של "מחנות-העולים", אשר אליה ‏ השתייך, עבר משם לגבעת-חיים, בה קיבל את הכשרתו לחיים בתוך משק ‏ חקלאי. מרוב התעניינותו בבעלי-חיים התמסר לרפת והספיק ללמוד הרבה ‏ תוך שנתיים אלו בהן עבד ברפת של גבעת-חיים ואשר לאחריהן הצטרף למשק ‏ יד-חנה (סנש).‏ הואיל וחינוכו היה על החקלאות המשיך בה גם לאחר הצטרפותו לנח"ל ‏ בצה"ל (אוקטובר 1954). ראש שאיפותיו היה השתרשות בקרקע ועם סיום ‏ שירותו בצה"ל אמר להביא את הוריו אל הקיבוץ שבו השקיע את מיטב ‏ כוחותיו. היה חביב ומקובל על רעיו במשק וכן על מפקדיו בצבא.‏ ביום כ"א בתשרי תשי"ז (26.9.1956) נפל בקרב על חוסאן בסביבות-ירושלים. ‏ הובא לקבורה בבית-הקברות במשק יד-חנה וביום י"ז בסיון תשי"ח (5.6.1958) ‏ הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.‏ אחרי נפלו הוציאו חבריו למשק חוברת "לזכרם", בה נכללים דברים עליו ועל ‏ דן פומרנץ ז"ל. זכרו הועלה גם בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות ‏ הצנחנים".‏ לנדוי אורי ("חריתה"), יהי זכרו ברוך.‏