אליהו לסרי

בן מכלוף וסוליקה. נולד בשנת תש"ח (1948) בקזבלנקה שבמרוקו. שם למד ‏ אליהו ב"ישיבה" ("אם הבנים"). לאחר עלות המשפחה לארץ - והוא בתוכה - ‏ בשנת 1963, למד אליהו במרכז-הנוער ובחווה החקלאית באפיקים, עיירה זו ‏ שבנגב אשר שם התישבו בני המשפחה הענפה. הוא בא ישר מן האניה למרכז ‏ הנוער, למד שם שנתיים ולאחר-מכן יצא לעבודה. הוא היה חביב מאד על כל ‏ יודעיו וגם לאחר שעזב את מרכז-הנוער היו נפגשים עמו התלמידים והמורים ‏ ומשוחחים על עתידו, כפי שסיפר מנהל המוסד. בעבודתו עזר לאביו בפרנסת ‏ המשפחה. אליהו היה מסור מאד לאביו, שהיה חסר מקצוע ועבד בעבודה ‏ יזומה‎;‎‏ לכן רצה לרכוש מקצוע ולחלץ את המשפחה ממצוקתה.‏ אך בינתיים הגיע מועד-גיוסו והוא גויס לצה"ל במאי 1966. אליהו יצא אז ‏ לנח"ל מוצנח. נותרו לו עוד תשעה חודשי שירות, וההורים, אשר חיכו לבנם ‏ בכליון עיניים בבואו לחופשה - נתאכזבו מרה כי באותו יום שצריך היה לבוא ‏ לא הגיע אליהו.‏ הוא נפל בחילופי-אש ליד גשר דמייה ביום ט' בשבט תשכ"ח (8.2.1968) לצדם ‏ של חבריו-לנשק מהנח"ל המוצנח. הובא למנוחת-עולמים באופקים. הוכחה ‏ לטוב-לב ולמסירותו למשפחה תוכר באחד ממעשיו האחרונים של אליהו - ‏ חתימתו על שטרות כדי לרהט את בית אחותו הנשואה , אך הגורל קרא לו ‏ לפרוע שטר אחר בתשלום יחיד ואחרון - הלא הוא שטר חייו.‏ לסרי אליהו, יהי זכרו ברוך.‏