אברהם מלכה

בן יוסף ולילי. נולד בשנת תשי"א (1951) בקזבלנקה שבמרוקו, ועלה עם ‏ משפחתו ארצה בשנת 1956. המשפחה התיישבה בכפר-אוריה, מושב בפרוזדור ‏ ירושלים, ואברהם למד בבית-הספר היסודי "טל-שחר" שבאיזור. הוא היה נער ‏ מחונן, תלמיד חרוץ ושקדן. הוא שיחק בקבוצת הכדורגל המקומית והיה חבר ‏ בקבוצת הנוער לכדורגל של "הפועל" אזור. הוא נהג לעזור להוריו בעבודות ‏ חקלאיות ככל שיכול למען הקל עליהם. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים ‏ בחר להמשיך ללמוד בפנימייה הצבאית לקציני-ים בעכו, כי עוד מימי-ילדותו ‏ קסם לו הים. כעבור שנתיים ומחצה עזב את הפנימייה וחזר לבית הוריו. הוא ‏ המשיך ללמוד בשעות-הערב ולעבוד בימים, והקדיש מזמנו גם לספורט.‏ אברהם גויס לצה"ל במאי 1969 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. אור ליום ח' ‏ בכסלו תש"ל (17.11.1969), נפל אברהם בבקעת-הירדן בהיתקלות עם האויב. ‏ הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.‏ מפקד-יחידתו כתב למשפחה השכולה מכתב תנחומים בשם הצנחנים ‏ ומפקדיהם וציין את אברהם כחייל טוב וחבר מסור, שמח ועליז תמיד ומלא ‏ מרץ ורוח-קרב. "בכל מסע", כתב המפקד, "היה עוזר לחבריו החלשים ולכל ‏ משימה שהוטלה היה הוא ראשון להתנדב. גם בקרב האחרון היה זה אברהם ‏ שגילה ראשון את האויב ופתח עליו באש ותוך כדי קרב נפל". את מכתבו ‏ מסיים המפקד בזו הלשון: "שותפים אנו לצערכם ולאבלכם על הבן המסור ‏ שנלקח מכם‎;‎‏ אך שותפים אנו לאמונה שאברהם נפל למען מטרה גדולה ‏ ונעלה, כדי שמשפחתו וכל עם ישראל יוכלו להמשיך ולחיות כעם חופשי ‏ בארצם".‏ גביע על-שמו נתרם על-ידי כפר-אוריה לקבוצת הכדורגל ממושב תרום ‏ שבפרוזדור ירושלים, שניצחה בטורניר‎;‎‏ הוריו תרמו לבית-הכנסת המקומי ‏ ספרים על-שמו ולזכרו.‏ מלכה אברהם, יהי זכרו ברוך.‏