משה מלמד

תאריך לידה:
08 באפריל 1949
תאריך נפילה:
14 באוקטובר 1969
דרגה:
סמל
שנת נפילה:
1969
תקופת נפילה:
מלחמת ההתשה
שם היחידה:
גדוד חיר"מ 202
מקום קבורה:
קיבוץ דפנה
קורות חיים:
בן נחמן ולאה. נולד ביום ט' בניסן תש"ט (8.4.1949) בקיבוץ דפנה ולמד ‏ בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון "הר וגיא" בדפנה. משה גדל על ‏ אדמת דפנה וספג את יפי הטבע וזיו המקום. הוא היה קשור למשק ולחבריו ‏ בכל נפשו ובלט בקרב חבריו בטוב-לבו, באחריותו ובמסירותו. הוא היה חובב ‏ ספורט ושיחק בכדורגל. כן היה חבר בתנועת "הנוער העובד" של חטיבת בני ‏ הקיבוץ. התכונות המצוינות שהתבלטו בבית-ספרו ובעבודתו במשק מצאו את ‏ ביטויים גם בצורה בה מילא תפקידו בצבא.‏ משה גויס לצה"ל בנובמבר 1967 והתנדב לשרת בחיל-הצנחנים. הוא עמד ‏ במאמץ הגופני הקשה באימונים ובמסעות המפרכים מהגולן ועד התעלה. בכל ‏ יום של פנאי היה בא הביתה, לובש בגדי עבודה והולך לעבוד בענף האהוב ‏ עליו - ענף עצי הפרי. לחבריו היה הוא סמל של בן-הקיבוץ, המשלב פשטות ‏ ותמימות במסירות ובנאמנות. הוא שיתף את כל חבריו הקרובים בחלוקת ‏ החבילות שנשלחו אליו לעתים מזומנות מהמשק. הוא עצמו כמעט ולא טעם ‏ מהן. הוא היה קשור באמונה תמימה למשק ולמטע‎;‎‏ אמנם לא התנזר מהנאות ‏ העיר, אך ראה בה רק מקום להתבדר ולהינפש. מקומו הטבעי היה במרומי ‏ הגליל, במשק שלו. משה ביקש להיות חבלן אך היו שסברו שתפקיד של רגם ‏ מתאים לו יותר והוא נשלח למחלקת המרגמות. אך הוא לא ויתר על רצונו ‏ ואחרי זמן-מה עבר קורס חבלה. קור-רוחו ותושייתו היו לשם-דבר. בשיירה ‏ שהופצצה היה הוא היחיד שקם וארגן את פינוי הפצועים. הצל"ש הטוב ביותר ‏ שזכה בו, היה הערכת חבריו על מעשהו זה.‏ ביום ב' במרחשון תש"ל (14.10.1969) נפל בעת מילוי תפקידו והובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות בדפנה.‏ במכתב תנחומים להוריו ולקיבוצו כתב מפקד גדודו: "דרך ארוכה עשה עמנו. ‏ שנתיים חלפו מאז התגייס, שנתיים של אימונים מפרכים ומלחמה בלתי ‏ פוסקת. כחייל וכסמל בצנחנים השתתף במרדפים בבקעת-הירדן, ארב ‏ למחבלים ברצועה ולקח חלק בקרבות לאורך התעלה. את מותו מצא כחבלן ‏ בשעת סיור לבדיקת מיקוש בבקעת הירדן - - - ישבנו בתעלה. מדי ערב יצאו ‏ שיירות אספקה למוצבים - שיירות שהיו מופגזות ומטווחות על-ידי תותחים ‏ מהגדה שממול. לעיתים קרובות חזרו מלווי השיירות פצועים. משה ביקש ‏ ללוות את השיירות וכשחזרו כתב הביתה - כי ביתו היה בראש דאגותיו. בחור ‏ שמח היה ואוהב את החיים. החיים נראו בעיניו יפים ותמיד גער באלה ‏ שהתאוננו על הקשיים. אך מעל לשמחה ולקלות שבה קיבל את חיי הצבא ‏ היה דבר אחד קדוש בעיניו - משפחתו וביתו - - -".‏ עלון הקיבוץ "עלי דפנה", שיצא לאור ב"שלושים" לנפלו הוקדש לו‎;‎‏ בשנה ‏ למותו, הוציא הקיבוץ לאור חוברת בשם "האם ובנה", לזכרו ולזכר אמו, ‏ שנפטרה חצי שנה לפניו.‏ מלמד משה ("משה'לה"), יהי זכרו ברוך.‏
לצפייה בסרטון
נרות שהודלקו: 11הדלק נר