חגי מעיין

בן ראובן ולאה, אח לאסנת. נולד ביום י"ט באלול תשי"ב (9.8.1952) בקיבוץ מגן. למד ‏ בבית-הספר היסודי במוסד החינוכי של קיבוץ מגן "מעלה הבשור", בו היה ‏ חבר בקבוצת "חצב". הוא היה קיבוצניק בדם, אהב את קיבוצו וראה בו יעוד ‏ חיים. לאחר שלמד מסגרות בבלגיה, בהיותו שם עם הוריו בשליחות, מצא לו ‏ כר פעולה נרחב במסגריה של הקיבוץ ובמהרה היה לאחר מעמודי התווך ‏ בענף. הוא בנה כלים חקלאים פרי תכנונו ושכלל את הישגי המסגריה. הוא ‏ היה ספורטאי מחונן והשתתף בנבחרת הכדורעף של "הפועל" נירים. הוא אסף ‏ בולים והשאיר אחריו אוסף מטבעות נהדר. בשעות הפנאי נהג לצייר ‏ ובמסגריה עיצב ובנה פסלי מתכת לתפארת. כן ניגן בגיטרה להנאתו ולהנאת ‏ חבריו. הוא הרבה לטייל עם חטיבת בני הקיבוצים וכבר אז הצטיין בכושר ‏ גופני נפלא ובנכונות לעזור לזולת.‏ חגי התגייס לצה"ל במחצית פברואר 1971 והתנדב לשרת בסיירת צנחנים. ‏ בתקופת שירותו סיים בזה אחר זה קורס צניחה, קורס נהגי זחל"מ, קורס ‏ מ"כים, קורס צלפים וקורס מש"קי תול"ר. כבר בטירונות התבלט והיה ראשון ‏ בכל. מבחינה צבאית-מקצועית הצטיין בכושר טכני ובתפיסה מהירה‎;‎‏ הוא ‏ השתדל והצליח להיות הטוב ביותר. כל חבריו ידעו שאם יש חייל היודע תמיד ‏ מה יש לעשות במצבים קשים - הרי זה חגי, "הגזעי", כפי שקראו לו. חגי היה ‏ מאורגן למופת‎;‎‏ החגור שלו היה מסודר לדוגמא ובו כל מיני שכלולים. תמיד ‏ היה מוכן לסייע לחבריו. במשימות ובתרגילים היה עומס על כתפיו את ‏ ה'מא"ג' הכבד ואת ארגזי הפעולה ומדלג על הסלעים והטרשים. במסע ‏ אלונקות היה עומס על כתפיו את "הפצוע" ומתחיל ללכת. הוא השתתף בכמה ‏ וכמה פעולות עלומות.‏ ביום ח' בניסן תשל"ג (10.4.1973) נפל סמל חגי בקרב, בפשיטת צה"ל על ‏ מפקדת מחבלים בביירות והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות האזרחי ‏ שבקיבוץ מגן. מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחה: "חגי היה אהוב ‏ מאוד על חבריו בצוות ועל מפקדיו. הכרנו אותו כחייל טוב - חזק בגופו ‏ ובאישיותו, שקט ומסוגר, מלא יוזמה ומרץ ומעל לתפקידים השגרתיים ‏ שבוצעו על-ידי כולם".‏ ב"שבעה" למותו הוציא קיבוץ מגן לאור עלון שהוקדש לזכרו‎;‎‏ ליום השנה ‏ הוציא הקיבוץ לאור חוברת לזכרו.‏ מעין חגי, יהי זכרו ברוך.‏