אליהו אונגר

בן יהודה וצילה. נולד ביום כ"ה באב תרצ"ו (13.8.1936) בת-אביב. היה חניך ‏ בן-שמן ולאחר מכן עבר לבית-הספר החקלאי "מקוה-ישראל" וסיים את ‏ לימודיו בו. היה חבר גרעין "שומריה" בקיבוץ זיקים ושימש כמרכז וכמדריך ‏ חקלאי בגרעין ובקיבוץ. צנוע בהליכותיו ונחבא אל הכלים, כי ידע להתייחד ‏ עם נפשו. הצטיין במסירותו לעבודתו, באחריותו הרבה וביחסו הטוב לחבריו. ‏ רגיל היה במעשים טובים - ועוד מילדותו, מימי בן-שמן, זכורה גישתו הלבבית ‏ לילדי הפליטים הראשונים שהגיעו אחרי השואה‎;‎‏ הוא היה מקרב אותם ‏ ומטפל בהם ואף מביאם הביתה כאורחיו בימי חופשתו.‏ גויס לצה"ל בינואר 1955 וביום כ"א בתשרי תשי"ז (26.9.1956) נפל בקרב ‏ בחוסאן. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. ‏ מפקדו הרבה להלל את עוז-רוחו ואומץ-הלחימה אשר גילה. באחד הקרבות ‏ שבו נפצע הוא לא שם לב לפצעו והמשיך עד הסוף בעוז ובגבורה. קיבוץ ‏ זיקים הוציא חוברת לזכרו ולזכר עוד שלושה מחברי-המשק שנפלו. בבית-‏ הספר החקלאי "מקוה-ישראל", שאליהו נמנה עם בוגריו, הוקם מועדון על-‏ שמו: "מועדון אלי". זכרו הועלה בספר "מלחמות הצנחנים" לאורי מילשטיין.‏ אונגר אליהו ("אליק"), יהי זכרו ברוך.‏