לוי פיגנבוים

בן לוי ז"ל וניצה. נולד ביום כ"ו באדר ב' תש"ח (6.4.1948) בקיבוץ בית-קשת. ‏ למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון שבקיבוצו. מגיל צעיר התבלט ‏ לוי כילד חזק וחסון. חבריו מספרים עליו שהיה בחור טוב-לב ששאף תמיד ‏ לעזור לחלש ולנזקק לסיוע. מספרת יהודית, חברתו לכיתה: "בכיתה שלנו ‏ נוצרה חלוקה בלתי-רשמית לרמות-לימודים. לוי היה שייך לרמה ב', והדבר ‏ הפריע לו מאוד. הוא שאף להצטיין בלימודים וסבל מכך שלכאורה היה תמיד ‏ האיש החזק ולא זה החושב". כפי שמעידים סבו וסבתו הוא "גדל כמו פרח ‏ יפה, גבוה, מוכשר, מוסיקאי מחונן". היה חבר בתנועת-נוער. כמו כל בן-משק ‏ נשלח להדרכה בסניף "מחנות העולים" בנצרת יחד עם עוד כמה בני-משק. ‏ משום שהיה חסון ובעל כושר-גופני מצוין אהב, מטבע הדברים, פעילויות ‏ ספורטיביות, טיולים וכל אתגר שחייב מאמץ קשה במיוחד. הוא ידע ‏ להשתובב ולהצחיק את כולם, אך יחד עם זאת היה בוגר באופיו, ביקורתי ‏ ובעל ערנות אינטלקטואלית גבוהה.‏ לוי גויס לצה"ל ביולי 1967 והתנדב לשרת בנח"ל. לאחר הטירונות השתלם ‏ בקורס מ"כים. סיים אותו בהצטיינות, והוטל עליו להדריך מחזור נוסף בקורס. ‏ באפריל 1969 נשלח לקורס-קצינים. בתום שירותו הסדיר התנדב לוי לשרת ‏ בצבא-הקבע וביקש לשרת כצנחן בחיל-הרגלים. הוא השתלם בקורסים ‏ מקצועיים שונים והתקדם במהירות רבה בסולם המקצועי. בשנת 1971 קיבל ‏ לוי תפקיד מ"פ, וכפי שמעיד מפקד הפלוגה הסמוכה לפלוגתו, עופר: "לוי היה ‏ בעל נתונים מצוינים לתפקידו - בעל כושר-גופני, כוח-רצון ויכולת גופנית ‏ ונפשית להוביל פלוגה". במהלך שירותו הצבאי השתתף בפעולות קרביות ‏ רבות וזכה להערכה הגבוהה ביותר מצד מפקדיו.‏ לקראת סיום שירותו הצבאי התלבט לוי בדבר המשך דרכו: האם עליו לחזור ‏ לקיבוץ? האם יוכל לממש את רצונו ללמוד בטכניון? לבסוף החליט לעזוב את ‏ קיבוצו ונסע עם אשתו, ציפי, לה נישא בתחילת 1973, לחוף השנהב. כעבור ‏ כמה שבועות שבו בני-הזוג לישראל, ולוי החליט לחזור לקיבוץ. הוא הספיק ‏ לעבוד ימים אחדים בשדה הכותנה, ומלחמת יום-הכיפורים השיבה אותו ‏ לשדה-הקרב. במלחמה נטל חלק בקרבות הקשים בסיני, בגזרה הדרומית.‏ ביום י"א בתמוז תשל"ד (16.7.1974) נפטר רב-סרן לוי בעת שירותו. הובא ‏ למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבבית-קשת. השאיר אחריו ‏ אישה, אם, אב חורג ושלושה אחים.‏ משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה סיפורי חבריו מן הילדות ומתקופת ‏ השירות הצבאי, לצד מכתבים לבני-משפחתו ולידידיו.‏ פיגנבוים לוי, יהי זכרו ברוך.‏