חיים פרגר

בן דוד והניה. נולד ביום ח' באייר תש"ח (17.5.1948) בקיבוץ יגור. אחרי ‏ שסיים את לימודיו היסודיים שם המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון שבמקום ‏ עד שסיים את לימודיו. עדין-נפש היה הנער, מוכן תמיד להיטיב עם חבריו ‏ ובנפש חפצה לעזור לכל. מסור היה להוריו, דאג להם בימי מחלה וחולשה ‏ והשתדל למנוע מהם כל טרחה יתרה. בת-צחוק האירה את פניו תמיד והכל ‏ רצו בקרבתו ובחברתו. הצטיין בטוב-לבו. היה הראשון לארגן טיולים ומסיבות ‏ ורצה שכל החבר'ה יהיו שמחים ושבעי רצון. מיד לאחר שנעשה חבר במשק ‏ גויס ליישוב-ספר (יד-חנה) ועוד לפני צאתו לצבא למד לאחוז בנשק ולהגן על ‏ הגבול. שם התבלט ביחסו הרציני לתפקידו ובנכונותו לשאת באחריות בעול; ‏ מסירות ונכונות אלו הוליכו אותו, כרבים אחרים מבני הקיבוץ, אל סיירת ‏ הצנחנים. הוא התבלט ביצירת ההווי, הבניין וההצלחה של יד-חנה.‏ באוקטובר 1967 גויס לצה"ל; זה היה אחרי שסיים את השנה השלישית ‏ המוקדמת ביד-חנה. היה עושה הכל כמיטב יכולתו ומבצע כל תפקיד שהוטל ‏ עליו מתוך שקט ובטחה וללא אומר ודברים. ציית למפקדיו, השתדל וחתר ‏ לטוב ביותר בתפקידיו. עמד במסעות ובאימונים רבים ומפרכים ומתוך אומץ-‏ לב ושקט רב אחז במקלע שלא הוציאו מידו. במשך כל תקופת-שירותו היה ‏ חייל מצטיין, הוכיח יעילות ומסירות והיה אהוד על מפקדיו.‏ אבל ביום כ"א באדר תשכ"ח (21.3.1968) יצא חיים לפעולת-תגמול נגד בסיסי ‏ החבלנים הירדניים, הידועה כמבצע כראמה (העיירה ממזרח לירדן שבתוכה ‏ התרכזו וממנה יצאו חבלני האויב לשטח-ישראל). במבצע זה השתתף חיים ‏ ובו נפל, כשבועיים אחרי שסיים את אימוניו בחטיבת הצנחנים. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשק יגור.‏ מפקד-היחידה, אשר בה שירת חיים, כתב להוריו מכתב התנחומים ובין השאר ‏ רשם: "חיים היה אחד מטובי החיילים שביחידה ועל אף הזמן הקצר יחסית ‏ של שירותו בצבא עבר אימונים יסודיים, עמד בהם בהצלחה והיה מבחירי ‏ החיילים ובתור שכזה נפל". משק יגור הוציא לאור חוברת לזכרו.‏ ‏ בחוברת-הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. ‏בכרך ד' של "גווילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים אשר נפלו ‏במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.‏ פרגר חיים, יהי זכרו ברוך.‏