תאריך לידה:
05 ביולי 1927
תאריך נפילה:
18 בדצמבר 1948
תקופת נפילה:
לאחר הכרזת המדינה
שם היחידה:
חטיבה 35 - מפקדת החטיבה
קורות חיים:
בן משה ומרים (מרי). נולד ב5.7.1927- בקישינוב, בסרביה, רומניה. גדל באווירה ציונית. הוריו טיפחו בו את השאיפה לארץ. למד בבית-הספר העממי "יבנה" והצטיין בתפיסתו המהירה, בזכרונו ובחריצותו. בשאיפתו העזה לציון השפיע על הוריו להחיש את עלייתם, והם עלו, על אף המאורעות הקשים אז בארץ, ב1936-. למד בבית-החינוך בחדרה, וגם שם התבלט בכשרונו ומוריו שיבחוהו מאד. בעל נפש רכה ועדינה. באחד הטיולים, אחרי תחרות ספורטיבית, השקה במנת-המים הקצובה שקיבל גוזל גווע והניחו בצל. מגיל 12 חבר "השומר הצעיר", הרוח החיה בקן. ארגן קבוצות, מסיבות והצגות והדריך בהתלהבות ובלהט פנימי. כשסיים את לימודיו עבד בבנק "הלוואה וחיסכון", וזמן מה - במחנה-צבא בריטי בשדה-מטווחים. כחבר "ההגנה" השתתף בקורסים רבים, רכז נסיון בכלי-נשק שונים ובהשגת תחמושת. בן 15 נכנס לגדנ"ע, עבר את הארץ לארכה ולרחבה. בן 17 התגייס לנוטרות, אף על פי שהוריו התנגדו לכך משום גילו הצעיר. בשנת 1944 סיים קורס מ"כ גדנ"ע וחי"ש בבית-יהושע ושפיה. ב1945- - קורס מ"פ לספורט-שימושי בהדרכת י. מרקוס. הצטיין בקורס כמדריך בקפ"פ ובג'ודו (בשביל קרב פנים-אל-פנים). אחר-כך הדריך בגדוד גדנ"ע בבנימינה ובזכרון-יעקב. ב1946- - מדריך בקורסים של חי"ש, וב1947- - מדריך בבית-הספר לספורט שימושי בקורסים ארציים וגליליים. חי בדוחק ממשכורת ה"הגנה" ואף על פי כן היה מלא שמחת-חיים והשרה מעליזותו על אחרים. שמו נעשה לשם-דבר למאות חברים וחניכים שהכירוהו בכינוי "ניומה". "ניומה היה אומר..." כשפרצה מלחמת-השחרור עבר להדרכה בבית-הספר לאימון גופני של צבא ההגנה לישראל. נלחם לזכותה של תורת הג'ודו בצבא. היו לו דעות עצמאיות ומרחיקות לכת ביחס לאימון זה. בשיעוריו הדרוכים אך מלאי-ההומור ידע לבטא את דעותיו, לשכנע את שומעיו ולהלהיבם. עם הישלח חניכיו לפעולות מיוחדות דרש לצרפו אליהם ולא הסתפק בתפקיד מדריך להלכה. כאשר לא ניתן לו לצאת לקרבות - הוסיף את שמו בפקודת המפקד והצטרף לכיבוש טירה (ואף הועמד בשל כך למשפט). התנדב עם חברים מדריכים לקרב על לטרון והוחזר לבית-הספר כמדריך בג'ודו וספורט שימושי לפי פקודה מיוחדת. היה מראשוני המתנדבים לגדוד הצנחנים, יחידה שייחס לה חשיבות מרובה. שם מצא את אשר ביקש. "קשות השניות הראשונות", כתב, "אך אחרי שנפתח המצנח, יש הרגשה נעימה. אתה מעל לכל וכל-יכול". ב18.12.1948- לא נפתח המצנח. הוא המריא מרמת-דוד לצניחת-אימונים אחרונה. "עוד מעט נצא לאוויר הצח" - אמר, ונפל. ב20.12.1948- הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחדרה. אחרי מותו הוענקה לו דרגת סגן. קורין בנימין ("ניומה", "נימוצ'קה"), יהי זכרו ברוך.