עמנואל שרעבי

בן יוסף ורחל. האב - פעיל ועסקן בהתאחדות התימנים וממייסדי שכונת ‏ המכבי החדשה בתל-אביב ובין מגיניה בשנת 1938 (במאורעות 1936-1939); ‏ חבר פעיל בוועד-השכונה מאז ועד היום. עמנואל נולד ביום כ"ט באייר תרצ"ו ‏ ‏(21.5.1936) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי דתי ואחרי ‏ שעות-לימודיו שם היה מקדיש חמש שעות רצופות בבית-מדרשו של הרב ‏ יעקב צאירי ללימוד ש"ס ופוסקים. גילה חריפות-מוח בלימודיו וגם בקיאות ‏ רבה בהם ובהיותו נער צמא-דעת, התעמק גם בלימודי-חול. מטבעו עליז היה ‏ ובעל חיוך מלבב. אהב את הזולת וכיבד את הבריות. שנה אחת למד ‏ בבית-הספר המקצועי "שבח" בחשמלאות.‏ הצטרף לגדנ"ע, עבר קורס מ"כ וזמן מסוים עסק בהדרכה. לאחר-מכן הצטרף ‏ להכשרת הפלי"ם ועבד בעבודות שונות. היה חדור רגש אהבה למולדתו ולעמו ‏ וחלם על בניין הארץ. כל מאורע חברתי בחיי-ישראל עורר בו חוויות עמוקות. ‏ השתתף בטיולים רבים לידיעת-הארץ ועזר לחבריו הכושלים במסעות קשים.‏ לצה"ל גויס בינואר 1955 והתחבב על חבריו ומפקדיו. בקרב ניצנה, ביום י"ז ‏ במרחשון תשט"ז (2.11.1955), נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ‏ הצבאי בקרית-שאול.‏ שרעבי עמנואל, יהי זכרו ברוך.‏