מאיר אוחנה

בן דויד ואליס. נולד ביום י"ז בניסן תש"ב (4.4.1942) בעיר מרקש אשר ‏ במרוקו. את שנות-ילדותו עשה בארץ-מולדתו ושם למד בבית-ספר יסודי. ‏ מצעירותו נמנה עם תנועת-נוער ציונית אשר פעלה בקרב יהודי-המקום. מאיר ‏ לחץ על הוריו וכתוצאה מכך הסכימו להרשות לו לעלות במסגרת "עליית ‏ הנוער" - ובשנת 1956 עלה לארץ, והוא אז בן י"ד. בעלותו התקבל לחוות ‏ הנוער הציוני על-שם גולשטיין בירושלים, שם סיים גם את לימודיו ‏ התיכוניים. היה נער אחראי ומסור וקבוצת צעירים נמסרה לטיפולו ולהדרכו. ‏ התחבב על חניכיו ועזר לילדים אשר בהם טיפל והיה דמות מחנכת. שנתיים ‏ ימים היה יושב-ראש במועצת-הנוער של החווה. בסיימו את לימודיו התגייס ‏ לצה"ל באוקטובר 1961 ושירת בנח"ל. יצא לקורס מ"כ ושימש כמדריך שם. ‏ כתום שירותו הצבאי נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים ואחרי שלוש ‏ שנות-לימודים עמד לקבל את התואר הראשון (.‏A‏.‏B‏) במדעי-המדינה ‏ ובאנגלית. בימי-לימודיו הדריך קבוצת-נוער במשך שנה אחת. התעניין בחיים ‏ הפוליטיים ועמד לצאת להשתלם בארצות-הברית ביחסים בינלאומיים, כי ‏ שאף לעסוק בענייני-מדינה במשרד-החוץ; אולם שאיפתו לא הגיעה למימוש. ‏ מטיבעו היה חברותי מאוד, אהב ספורט וחיבב מוסיקה וספרות. את ירושלים ‏ אהב אהבה עזה ואף כי הוצעו לו מקומות-עבודה שונים לא הסכים לעזוב ‏ אותה כי בה חי מיום בואו לארץ - ועד נפלו במלחמת ששת הימים, ביום כ"ז ‏ באייר תשכ"ז (6.6.1967), היום השני לקרבות. היה רובאי בפלוגה שפרצה את ‏ הגדרות של בית-הספר לשוטרים ופתחה את הדרך להמשך הלחימה של ‏ הגדוד, ובמשך קרב זה, שנערך בגבעת-התחמושת, מצא את מותו. הובא ‏ למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.‏ כמה עמודים הוקדשו לו בחוברת שהופיעה מטעם עיריית נהריה לזכר הבנים ‏ שנפלו במערכה. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים, הובא ביוגרפיה ‏ שלו עם תיאור הקרב האחרון. פרשת-חייו-ומותו הובאה בספר "נזכור" ‏ שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה ‏ ובעריכת יהודה האזרחי.‏ אוחנה מאיר, יהי זכרו ברוך.‏